zofim.org.il
  
 


 
מחלקת נוער וקהילה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת נוער וקהילה » ארכיון הכתבות » כתבה: מחנה קצת שונה - כמו כולם !

תמונת מגזין מחנה קצת שונה - כמו כולם ! פורסם על ידי טל לייבל
בתאריך 10/8/2010
בכתבה זו צפו 4079 גולשים

הכל החל לפני כחודשיים וחצי בשיחה טלפונית עם אפרת, רכזת החינוך של המחלקה (הנקראת: מח' נוער וקהילה למען נוער בסיכון), בשיחה זו בישרה לי שאתחיל  להדריך במעון סגור שנקרא "גילעם". נדרשתי להגיע לשם כבר למחרת היום, ועל כך אספר לכם מעט על המעון:

המעון ממוקם על אם הדרך בין קריית-אתא לשפרעם. המעון נוסד ב- 1966 ופועל במסגרת רשת מעונים שנותנת רשות חסות הנוער לאוכלוסיית מתבגרים המופנים עפ"י צווי בתי-המשפט.
אוכלוסיית הנערים:
מתבגרים מגיל 12-18 במצבי סיכון וסכנה, אשר הופנו בגין עבירות ו/או להגנתם.
המשותף לנערים אלה: מצוקה נפשית, משפחתית או חברתית, חסכים פיסיים, רגשיים ועיוותים ביחסי אנוש במשפחה. רבים נפלטו ממסגרות לימוד ותעסוקה והפסיקו את שיתוף הפעולה עם המסגרות הטיפוליות בקהילה.
הגעתי לשם מוכן להתמודד עם המשימה המאתגרת שקיבלתי וגיליתי חבורת נערים מדהימה ומיוחדת שהפכה בעזרת גרעין המרל"צ, שמדריכים אותם כבר שנתיים, לקבוצת צופים אמיתית. הדרכתי אותם בימי שלישי בקביעות ואז כמו בכל שבט בתנועה הגיע הזמן לצאת למחנה קיץ.
את החוויה הזו לא רציתי לעבור לבד ולכן ביקשתי מלירון (חברת קומונה שלי משנת השירות), להצטרף אליי ל-3 ימים שכנראה לא תשכח לעולם. לירון הסכימה מיד, לקחה ימי חופשה מהצבא ויצאנו ביחד עם עוד 8 נערים מהמעון ל-3 ימים במחנה הקיץ של הנהגת צפון.
שבט אלון (קריית טבעון) לקח אותנו תחת חסותו ולמעשה דאג לכל צרכינו ופעל איתנו בשיתוף פעולה מלא. מדהים היה לראות את השילוב בין הנערים מהמעון לחניכי השבט בפעולות המשותפות וכן בשעות הפנאי שלהם בהן ישבו ונהנו להעביר את הזמן ביחד.
ביום ראשון הגענו ליער הזורע עם כל הציוד, מוכנים למחנה. השבטים היו ביום השלישי של החלוץ וכבר היה ניתן לראות את המבנים כמעט גמורים, הנערים מאוד התרגשו והופתעו מכל מה שקורה סביבם כיוון שלא ידעו למה לצפות לפני כן, רובם מעולם לא חוו חוויה ולו הקטנה ביותר שקרובה למחנה קיץ בתנועת נוער. לא חיכינו זמן רב והתחלנו לעבוד בעצמנו, מהר מאוד קלטו הנערים כיצד כופתים, מהי סנדה והרמנו מאהל שלא היה מבייש אף שבט. בנינו מיטות בגובה ולימדנו אותם כיצד לעשות מקרמה. בסוף היום הכל היה בנוי עד הפרט האחרון והנערים הרגישו תחושת סיפוק מדהימה שמילאה אותנו בתחושה מדהימה עוד יותר.
ביום השני התעוררנו ליום חדש והעברנו לחניכים פעולות שהחשובות ביניהן היו הפעולות המשותפות עם חניכי שבט אלון, היה חשוב לנו לשלב בין החניכים וליצור קשרים חדשים ואווירה נורמטיבית לנערי המעון. הנערים התרגלו מהר מאוד לאווירת המחנה והיה נראה שזהו מקומם הטבעי, האוכל והמקלחות היו חוויה מהנה עבורם והיה מאוד ברור שהם ממש נהנו מכל רגע.
ביום השלישי התחלנו לפרק את המחנה. רמי, רכז החינוך של המעון, הגיע לבקר את הנערים, הם התרגשו מאוד והתנפלו עליו בחיבוקים. (במקרה זאת הייתה יום ההולדת של רמי - מזל טוב!!!)
ניכר שהם מעריכים אותו מאוד והביקור שלו במחנה נתן להם תמיכה וכוח להמשיך, עשינו סיכום של המחנה ואני חייב לצטט דו-שיח מסיכום המחנה ביני לבין אחד הנערים "מ" – "מ, מה היית רוצה שיקרה שנה הבאה בצופים בגיל-עם?" "מ" – הייתי רוצה ששנה הבאה נהיה כגוף אחד, הרי מקל שמנסים לשבור אותו – מצליחים אבל אם קושרים אותו בהרבה חבל אף אחד לא יצליח לשבור אותו." ( גדול נכון?! [J )
לאחר מכן הנערים נפרדו יפה לשלום מחניכי שבט אלון וביחד כולנו נסענו בחזרה למעון גילעם – עייפים, עצובים, אך מרוצים.
לירון ואני חזרנו הביתה בתחושת הצלחה מספקת, עבורנו זו הייתה חוויה שונה ומיוחדת, ההתמודדות הייתה מאוד קשה ומתישה אבל נראה שההשקעה וההתמדה השתלמו.
כשדיברתי עם לירון על המחנה היא מאוד נפעמה מהנערים עצמם ומהסיפורים האישיים שכל אחד סוחב איתו, היה מדהים לפגוש חבורה של נערים מיוחדים כל כך "כל אחד בא מעולם שונה והמקום המשותף שאליו כולם הגיעו גורם לך להעריך את מה שיש לך ומכניס אותך לפרופורציות". מעבר לכך היא התרשמה מהנכונות של שבט אלון לתת מעצמו ולעזור לקבוצה של כמה נערים ממעון סגור שלא קשורים אליהם בשום צורה, לקחת חלק בחוויית המחנה."בעיניי זה היה מסר חינוכי מדהים לחניכי שבט אלון של נתינה ומעורבות חברתית ובפרט חוויה משמעותית עבור חניכי כתה ט' שממש לקחו חלק ועזרו ואף עברו את הפעולות עם נערי המעון. זו דוגמא יפה לשבט קהילתי – שבט שפועל גם למען אחרים, בתקווה ששיתוף פעולה זה ימשיך עוד שנים רבות ואף יהפוך לפרויקט משותף שימשיך ויפעל גם מעבר למחנות קיץ".
אני חושב שזהו מסר לכל שבט בתנועת הצופים – צריך לקחת חלק וללמוד ממנו! העשייה הקהילתית תורמת המון לשני הצדדים ובסופו של דבר גם התורם וגם המקבל מרוויחים מכך. זו דוגמא אחת לעשייה רבה ולמעורבות החברתית של תנועת הצופים בקהילה.
מי ייתן ונשמע ונראה עוד סיפורים דומים לאלו, נתינה ועזרה בלי שום ציפייה לתגמול מסוים.
 
אתם בשבט שאין בו שיתוף פעולה מסוג כזה? אתם מעון ואין לכם שיתוף פעולה מסוג כזה עם שבט צופים?
בשביל זה אנחנו כאן – מחלקת נוער וקהילה למען נוער בסיכון – טל לייבל 0542440197

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה