zofim.org.il
  
 


 
שבט אריות
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט אריות » כתבה: השבט

תמונת מגזין השבט פורסם על ידי עידו
בתאריך 20/11/2006
בכתבה זו צפו 5007 גולשים
שבט "אריות" גדרות

המצב ערב הקמת השבט, ההחלטה על הקמת השבט ותהליך הקמתו


לפני שנת 1957, שנת הקמתו של שבט "אריות" גדרות, פעלו ברחבי גדרות, במסגרת הכפרים שלוש תנועות נוער: במשגב דוב פעלה תנועת הנוער "בית"ר", במישר "מכבי" ובעשרת הייתה איזושהי פעילות חלקית, שאיפה לפעילות במסגרת "הצופים". מצב זה נוצר בעקבות הרקע של מתיישבי הכפרים השונים. ישראל גורלניק, אז מנהל בית הספר היסודי בגדרות, סבר שלא בריא לסביבה ולנוער שהוא ילמד ביחד אך יופרד בפעילותו החברתית והערכית, שכן הנוער הלך לתנועת הנוער שהייתה קיימת ביישוב שלו. כמו כן באו אליו תלמידי כיתות ז'-ח' שאמרו שהם רוצים בפעילות חברתית לשעות הפנאי. ישראל ראה כי קיימת נכונות ומוטיבציה רבה לפעילות כזו לנוער. מוטיבציה כזו הייתה קיימת הודות למציאות שבה לא היו עיסוקי פנאי של טלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים, טלפון היה בקושי אחד בכל כפר, לא היו חוגים וגם בקושי הייתה תחבורה. ישראל, שהיה יוצא תנועת הצופים - ריכז 3 שבטים בחיפה ("משוטטי הכרמל", "גאולה" ו"הלל") ומהגרעינריים שייסדו את פלמחים - קרא לראשי הכפרים ואחראי הפעילות התנועתית שבהן והביא לידי החלטה להקים שבט שיפעל בעשרת, כך שיגיע אליו נוער מהכל הכפרים. תנועת הצופים הייתה התנועה שנבחרה כתנועה אחידה, ניטראלית מן היתר, (התנועות האחרות הן תנועות שלהן הזדהות פוליטית עם מפלגות שונות). אנשי התנועות השונות נעתרו לרעיון ולביצועו כשבנוסף אליהם נעתר גם בן ציון וייסמן, ראש המועצה באותו זמן. בין ציון העניק למטרת הפעילות בצופים את הצריף הירוק בעשרת שהיה לבית הצופים הראשונים בגדרות. צריף זה היה שייך לגוש צריפים בהם התנהל לפני כן בית ספר ואחר כך,בתחילת שנות ה- 50 (1950-1951), התיישבו בו גרעינים של הכפרים השונים ושם בעצם החלה הקמת המושבים. הצריף שלא היה בשימוש ניתן לצופים.


פעילות השבט בתחילת דרכו


בתחילת דרכו של השבט הוא מנה כ- 100-120 חניכים ואנשי שכבה בוגרת. ישראל היה לראש השבט במקביל לתפקידו כמנהל בית ספר. הוא ריכז והדריך את השכבה הבוגרת (כיתות י'-י"ב). חברי שכבה זו הדריכו את הנוער הצעיר יותר (לא היו ראשג"דים) והיו עבורם בעלי סמכות. מחזור החניכים הראשון בשכבות ז'-ח' היה של כ- 20 חניכים, שהפכו למדריכים. שנת ט' היתה שנה של הכנה להדרכה ופעילות השכבה הבוגרת. כמו כן היו תפקידים לחברי השכבה הבוגרת כמו גזבר, מרכז קישוט מועדון שהיה אחראי למראה הצריף ושטחו. פעילות הצופים הייתה בתחילה וגם בשנים שלאחר מכן פעמיים בשבוע - בימי שלישי ושבת. ביום שלישי הייתה נערכת פעילות שהייתה קשורה בעיקר בנושאים אקטואלים, נושאים ערכיים ובעיקר ערכיים - ציוניים, כמו יחסים בין מגזרים שונים במדינה - יחסי ערבים - יהודים, פעילות ציונית כו'. ישראל היה נוהג להרצות ולדבר על עניינים אלה עם השכבה הבוגרת בעיקר ביום שלישי. ביום שבת הפעילות הייתה אקטיבית יותר, היו נערכים ביום זה סיורים שונים באזור ונערכה פעילות שדה. תוכן הפעילות כללה כמובן גם את הדרגות השונות של שכבות הצופים והיו אירועים חד שנתיים של עלייה בדרגה. פעמיים בשנה הייתה נסיעה לאשקלון או מקומות דומים והיו נערכים מחנות מחוץ לאזור. פעילות כזו הייתה לדוגמא מחנה קיץ, שהיה באחת מן הפעמים אז ביער חרובית למשל, אשר התנהל במסגרת שבטית, באישור הנהגתי. במהלך טיולים ומחנות אלו הועברו הסברים שונים על המקומות והייתה פעילות צופית כמו בניית מבנים וכו'. באותה העת היה קשר רופף עם ההנהגה - "הנהגת דרום", השבט היה קטן והיה פריפרייה של התנועה. גם התנועה עצמה הייתה בשלביה הראשוניים, לאחר שהיא קמה כשלוש - ארבע שנים לפני השבט ב- 1953 - 1954.

מקור שם השבט


מאוחר יותר, לפי ישראל, כנראה בתקופת ריכוזה של אופירה הליבני, ניתן לשבט שהיה עד אז לשבט גדרות (לא היה שם רשמי ממשי) השם שבט "אריות" גדרות. ישראל חושב וכמעט בטוח שאופירה הייתה זו שהעניקה את השם לשבט, אך הוא כלל לא בטוח כיצד. קיימות הסברות שהשם ניתן כתוצאה מניצחון השבט בתחרות במחנה הקיץ וההכרזה ברמקול של מנחה הטקס - "גדרות אתם אריות אתם". כמו כן יש סברה הגיונית ביותר שהשם נלקח מהסמל של מועצה אזורית גדרות - סמל שני אריות.

 שבט אריות גדרות
נלקח מאתר האינטרנט של גדרות

פרסם כתבה »