zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: אלימות במועדוני הבילוי.

תמונה קטנה אלימות במועדוני הבילוי. פורסם על ידי נועה תירוש
בתאריך 13/5/2005
בכתבה זו צפו 9740 גולשים

בחודשים האחרונים, אנחנו קמים בבוקר, פותחים עיתון או מקשיבים לרדיו ושומעים על האירועים הקשים שקרו בלילה. ואני לא מדברת על פיגועים, או פעילויות צבאיות אי שם בשטחים או בגבולות הארץ. אני מדברת על האירועים הקשים שקורים בלילות בכל הארץ, במקומות הבילוי. מועדונים, אליהם מגיעים בני נוער בכדי לרקוד, להשתחרר, ליהנות, לפגוש את החבר'ה, הופכים לזירות רצח ואלימות, והלילות האלה הופכים לסיוט.

ואם במקרה לא יצא לכם לשמוע על מקרים כאלה, הנה מספר דוגמאות קטנות על אירועים שהצלחתי למצוא מתוך ynet:

פואד מליקוב, בן 16 מרמת-גן, מת לאחר שנפצע אנושות בקטטה, שפרצה ביום שבת ה- 30/4, סמוך לרחוב האצ"ל בראשון לציון. חברו בן ה-16 נפצע באורח בינוני. השניים בילו במועדון "אמנזיה" באזור התעשייה של ראשון לציון. על פי העדויות, במהלך הבילוי העיר אחד הנדקרים הערה לנערה שבילתה במקום עם חבורה של נערים אחרים. אז התפתח עימות בין הנדקרים לקבוצת הנערים  

לפני חודש, במועדון "האומן 17" בחיפה, נפצעו שני מאבטחים כאשר אחד הבליינים במקום ירה לעברם לאחר שנפצע במהלך עימות בינם לבין קבוצה של בליינים.

לפני כחודש וחצי ארעה תקרית נוספת במועדון בחיפה, כאשר מאבטח המועדון נפצע באורח קשה מאוד לאחר שנורה על ידי שני חיילים שהיו מעורבים בקטטה במקום.

לפני כשלושה חודשים נורה למוות ארנדי בלובשטיין, תושב קריית ביאליק שעבד במועדון "לונה", הממוקם גם הוא בחיפה, לאחר שנורה על ידי שלושה מבלים אותם סרב להכניס למועדון.

לפני ארבעה חודשים רענן לוי, בן 18 מראשון לציון, נדקר למוות במהלך קטטה שפרצה בין שתי חבורות צעירים מחוץ לפאב "המועדון" בקיבוץ שפיים.

בת 18 נדקרה בכניסה למועדון ה"דום" בת"א. הצעירה נפצעה באורח בינוני, ופונתה לבית החולים "איכילוב".

ביגור נדקר מאבטח במועדון לאחר שביקש מאחד החוגגים לעזוב את המקום.

ואלה הן רק מספר דוגמאות.

בראיון שנערך עם ראובן לובלין, מבעלי "האומן 17", לכתבי ynet, מעלה לובלין שתי סיבות עיקריות לבעיית האלימות. סיבה אחת נעוצה בחוק שאינו מאפשר לעשות סלקציה בכניסה למועדון. בעבר היה בידיהם לסנן את הטיפוסים האלימים כבר בכניסה, היום אותם טיפוסים יודעים שאין בכוחם של בעלי המועדונים לעשות זאת, ולכן זוהי התוצאה. והסיבה השנייה לדעתו לאלימות בקרב בני הנוער מגיעה מלמעלה מהכנסת דרך מוסדות המדינה ועד לחברה "החברה הישראלית היא חברה אלימה".

ד"ר משה ביננבוים במאמרו "תופעת האלימות בקרב בני נוער ומניעתה" מתאר אף הוא את השפעת המבוגרים על הצעירים. הוא מתאר את האלימות בחברה האנושית בכלל ואצל בני הנוער בפרט, כדרך להשגת הישגים, שללא איום והשימוש באלימות, לא ניתן להשיגם. לטענתו הפרת החוק וניצול הזולת ותמימותו הן לא פעם גם ה"נורמה" בחברה המבוגרת. בכל חברה הישגית בה הנורמה היא להגיע להישג בכל מחיר, יש גם אלימות בקרב בני הנוער.

בחברה המודרנית, התקשורתית, התחרותית, הנאבקת על קיומה ומעלה את התחרות האישית וההישגיות האישית לערך עליון, נוצרת הלגיטימציה התודעתית שאם נתעלם מן הזולת וזכויותיו ניתן יהיה להגיע להישג הרצוי. ובמילים אחרות נוצרת הלגיטימציה לאלימות.

נורמת אלימות בחברה ההישגית המבוגרת הופכת במרוצת שנים גם לנורמת אלימות ב"תרבות הנעורים" כפי שהם מבינים אותה ויכולים בשלב זה של חייהם לבצעה. ביננבוים מתאר את הנטייה לאלימות כנטייה טבעית כחלק מהתבגרות האדם. בתקופת ההתבגרות הנוער נמצא במסגרת של בחינת נורמות, לחצים, מתחים, כישלונות והישגים אישיים. ואכן זהו השלב בו האלימות פורצת. האלימות כדרך ל"פתרון" בעיות.

ביננבוים מציין דרכים למניעת האלימות בקרב בני הנוער -

· חינוך בחברה ובמשפחה לערכים אנושיים, לסובלנות, לזכות הקיום של הזולת, להכרה שגם השני הוא בעל זכויות ויש לו זכות קיום.

· קביעת גבולות ל"מותר" ול"אסור" ביחסים עם הזולת, בתחרות אישית, כלכלית, חברתית, מעמדית.

· המשפחה צריכה להיות גורם מחנך. לא רק "מאכיל", "מלביש", "מספק כסף". אלא גם להעניק ערכים פנימיים מצפוניים וערכיים.

· החברה והרחוב חייבים לחנך את הנוער להכרה בזכות הקיום של הזולת.

· התרבות הציבורית, התקשורת, המנהיגים והממסד חייבים לבנות תרבות ערכית של העלאת ערכי אדם: הגנה על החלשים בחברה, סובלנות לזולת וצרכי קיומו, הכרה בזכויות הזולת.

· גינוי העבריינים מכל סוג. גינוי התוקפנות והאגרסיה כאמצעי במלחמת הקיום הפראית בחברה המודרנית.

· טיפוח הדו קיום בקרב הנוער בצבא, בחברה, במקומות העבודה בין החזקים לבין היותר חלשים.

· חיזוק תנועות הנוער נושאות הערכים, המעלים את ערך החברות ושיתוף פעולה עם הזולת חיזוק העזרה ההדדית, עידוד העזרה ההדדית, מלחמה בעוני, בסמים, גינוי האלימות. העלאת ערכי אדם, חברה, סובלנות, התחשבות בזולת ומתן הזדמנויות שוות לכל בני גיל הנעורים.

 

ניתן לסכם את הדרכים לטיפול בתופעה במשפט אחד -

כל החברה, מהמשפחה, הרחוב, התקשורת, המנהיגים, ועד לתנועות הנוער צריכים לחנך את בני הנוער לערכי סובלנות, קבלת השונה, הדדיות, עזרה הדדית. וכמובן שלא רק לחנך לערכים אלו, אלא גם לתת דוגמא אישית.

אז אני שואלת אתכם האם יצא לכם להיות נוכחים באירועים דומים במקומות הבילוי שאתם יוצאים אליהם? בבית הספר שלכם? בצופים?! מה לדעתכם הוא הגורם לתופעה? האם אתם חושבים שאנו, כתנועת נוער, אכן עוסקים במניעת האלימות הזאת?

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה