zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: רגע לפני ההדרכה

תמונה קטנה רגע לפני ההדרכה פורסם על ידי השם שמור במערכת
בתאריך 11/3/2010
בכתבה זו צפו 3192 גולשים

היי, אני חניכת ט' באחד מהשבטים בהנהגת חיפה, וכל מה שעובר עלי עכשיו בכל מערך ההדרכה וההכנה לשנה הבאה מעלה בי מחשבות רבות וגם, לצערי, חששות רבים.

אני יודעת שכבר כתבו מכתבים דומים אבל אני ממש ישמח אם בכל זאת, גם לי תייעצו :-)
 
השנה, בשנת הקורס שלי, נקודת המבט שלי על הצופים השתנתה, הגישה שלי לכל מה שקשור לצופים השתנתה ובכלל, הבנתי דברים חדשים לגבי המסגרת המדהימה הזאת שנקראת – צופים.
 
אנחנו באמצע השנה, טיול ליווי ואתגר עוד לפני וגם קורס ההדרכה וכל מה שמתלווה אליו. כבר עכשיו אני יכולה להגיד שזו השנה הכי מדהימה שהייתה לי מאז שנכנסתי לצופים, למדתי המון ופשוט נהניתי מכל רגע. אני יודעת שאני אדריך, אני בכלל לא מתלבטת בקשר לזה – מכיתה ד' חלמתי להיות מדריכה, להכין פעולות ולהרגיש איך זה להיות בצד השני של כל משחק שעברתי.
אבל לא פעם גם ריחמתי על המדריכות שהיו לי, ראיתי את כל ההשקעה שלהן, אם זה בפעולה שהכינו לנו או בכל מושמוש קטן בטיול וגם ראיתי איך חניכות אחרות מעבירות עליהן ביקורת בלי לחשוב אפילו מה הן היו עושות במקומן.
 
אני יודעת שאני אהיה מוכנה להשקיע רבות מזמני, גם אם אני אאלץ לוותר על כמה מהחוגים שלי או לוותר על שעות הפנאי, אני יודעת שבסוף זה יהיה שווה את זה :-)
 
יש לי כמה חששות עיקריים שבקשר אליהם הייתי רוצה שמי שכבר חווה את זה יוכל לייעץ לי.
 
קודם כל, האחריות העצומה שעומדת מאחורי ההדרכה קצת מרתיעה אותי, והייתי רוצה לשאול אם זה לא מלחיץ כשאתה יודע שאם בטיול כלשהו או סתם בפעולה חניך נפצע, אפילו לא קשה, וזה על אחריותך ועל מצפונך, איך אני מתגברת על הפחד הזה?
 
דבר שני, ההשוואה למדריכים הקודמים ממש מלחיצה אותי, אני יודעת גם מניסיון שבתור חניכות צעירות היינו משווים את המדריכה למדריכה הקודמת בכל דבר. אם החניכים שלי לא יקבלו אותי ויעדיפו את המדריך הקודם שלהם? או ישוו אותי אליו בכל פעולה? איך אני אבטל את ההשוואה הזאת ואגרום להם להעריך אותי בגלל מה שאני עושה ולא בגלל מה שהמדריך הקודם עשה?
 
דבר אחרון, שקצת פחות מטריד אותי אבל בכל זאת אשמח לדעת – עכשיו יש לי מוטיבציה מטורפת להדריך כי אני עדיין חניכה, התנסיתי בהדרכות קטנות פה ושם אבל לא בדבר האמיתי. אם ימאס לי? אם יהיו פשוט תקופות שאני כל כך ארצה לחזור להיות חניכה שמעבירים לה את הכל? איך אני אתמודד עם ההרגשה הזאת ואיך אתגבר עליה?
 
אז אם קראתם את המכתב ואתם רוצים לענות ולהגיב – באמת תודה, אני בטוחה שכל תגובה תעזור לי במשהו.

[ שלח כתבה ]

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 8 תגובות | הוספת תגובה


1. כמה דברים :)
נכתב על ידי טל לוי משבט עמית בתאריך 11/3/2010 בשעה 10:55
2. אוקי...
נכתב על ידי עמיר ברטל משבט האלה בתאריך 11/3/2010 בשעה 17:20
3. ...
נכתב על ידי גל שמיר משבט איתן בתאריך 11/3/2010 בשעה 20:56
4. כן נכון לי זה קרה גם
נכתב על ידי אייל פסח משבט ראשונים בתאריך 12/3/2010 בשעה 9:15
5. כדאי שתקראי....
נכתב על ידי ירדן דניאל משבט שחר בתאריך 12/3/2010 בשעה 20:23
6. אז ככה (:
נכתב על ידי בת רווה משבט יהודה בתאריך 12/3/2010 בשעה 21:29
7. הייתי במקום שלך לפניש שנה בדיוק
נכתב על ידי ירין מניין משבט ארנון בתאריך 13/3/2010 בשעה 9:38
8. אולי זה יעזור לך קצת...
נכתב על ידי גל ויסקין משבט לביא בתאריך 13/3/2010 בשעה 18:12