zofim.org.il
  
 


 
משלחת פולין
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » משלחת פולין » ארכיון הכתבות » כתבה: 27 בינואר- יום השואה הבינלאומי

תמונת מגזין 27 בינואר- יום השואה הבינלאומי פורסם על ידי גלי הרפז
בתאריך 26/1/2010
בכתבה זו צפו 5409 גולשים

 יום השואה הבינלאומי - על שום מה ולמה?

מרד גטו ורשה פרץ בי"ד בניסן, 19 באפריל 1943, ערב חג הפסח התש"ג, בעקבות תוכנית של הנאצים לחסל את גטו ורשה ולרצוח את כל תושביו. כאשר גילו זאת חברי תנועות הנוער החלוצי הלוחם בגטו, התארגנו יחדיו ל"ארגון היהודי הלוחם" והחלו להבריח לתוך הגטו אקדחים ולייצר נשק אלטרנטיבי. בינואר 1943 החל גירוש בו נתקלו הנאצים בהתנגדות ראשונה מצד היהודים. התנגדות זו גרמה להפסקת אותו משלוח והתארגנות מחדש של הנאצים. במסגרת התארגנות זו החליטו קציני האס.אס לקיים "פעולה מיוחדת" ולעביר את כל היהודים בגטו ורשה למחנות השמדה.

בי"ד באפריל, פתחו הנאצים במתקפה על גטו ורשה, פעולה שתוכננה להימשך שלושה ימים, אך בפועל נמשכה כחודש. במשך תקופה זו נלחמו 700 לוחמים ולוחמות בנחישות, אומץ וגבורה חסרת סיכוי בכ-2000 אנשי צבא גרמני ואנשי אס.אס חמושים בכלי ירי.

בשנת 1959 נחקק בכנסת חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ההחלטה על החוק בכנסת עברה בעקבות מאבק ציבורי שהונהג בידי ניצולי השואה בנוגע לתאריך והאופן בו יקבע ויצוין יום השואה בישראל. במסגרת החוק הוחלט כי יום הזיכרון לשואה יצוין בתאריך כ"ז בניסן, בסמוך לתאריך בו פרץ מרד גטו ורשה. ההחלטה על תאריך זה נעה סביב הכוונה לסמל דרך הזיכרון את נושא הגבורה וההתנגדות בשואה מאחר ובאותה תקופה היה נהוג להלל את האתוס של היהודי הלוחם, שנאבק בשלטון הנאצים. בשנים האחרונות התגבשה גישה רחבה יותר הכוללת בזיכרון השואה נושאים נוספים כמו קדושת החיים, ילדים בשואה, תנועות נוער וכדומה.

התאריך בו נבחר לציין את יום השואה בישראל מתקיים מידי שנה במהלך ימי ספירת העומר שהם ימי אבל במסורת ישראל מחד וחל שמונה ימים לפני יום העצמאות שהוא חג שמציין את בנייתה, תקומתה ועצמאותה של מדינת ישראל מאידך.

ב-1 בנובמבר 2005 הוחלט בעצרת האו"ם, לציין את יום השואה הבינלאומי בתאריך בו שחררו הכוחות הסובייטים את מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו - 27 לינואר. ציון יום השואה הבינלאומי כולל בין היתר אזכור של ההכרזה האוניברסאלית לשמירה על זכויות אדם, מניעת רצח עם, מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על רקע מוצא אתני או אמונה דתית.

העצרת הכללית לא הצביעה על החלטה זו אלא קיבלה אותה פה אחד וכללה גם מושב מיוחד באו"ם בנושא השואה שהתקיים ב-2005.

ההחלטה באו"ם באה לעודד דיון כלל עולמי ופנימי בכל מדינה, חֵברה וקהילה לפתח דיון משמעותי בנושא השואה ודרכה לשאול את עצמנו שאלות נוקבות ואקטואליות בנוגע לנושאים וערכים כמו קבלת השונה, זכויות אדם, איזונים ובלמים של הדמוקרטיה, אנושיות, לחץ קבוצתי, אקטיביזם, רצח עם, גזענות, דאגה לחלש ועוד.

בזמן שבעולם מציינים השבוע את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, חשוב שנשאל את עצמנו מה חלקנו, העם היהודי בזיכרון השואה? האם הזיכרון שייך לנו בלבד? כיצד ניתן להשתמש ביום הזיכרון הבינלאומי כפלטפורמה לדיונים רחבים יותר הנוגעים גם כיום לעמים אחרים? כמה הזיכרון שלנו עוסק בזיכרון הסיפור ההיסטורי וכמה אנחנו עוסקים בדיונים ודילמות בנוגע לתובנות וערכים שהיו אקטואלים לתקופת השואה ולא פחות רלוונטיות לימינו? מה אנחנו עושים עם כל התובנות האלו, מאחד האירועים הטראומטיים ביותר שהיו לנו כעם? האם זיכרון השואה לא הפך ליום אחד בשנה של טקסי זיכרון וסרטים עצובים בטלוויזיה? האם עצרנו לחשוב מה אנחנו רוצים לזכור? האם אנחנו מקיימים בעצמנו את דרישתנו מארצות ועמים בעולם?

תפקידנו כמחנכים הוא לא רק לזכור ולהזכיר את נושא השואה ביום השואה, אלא גם לעשות את החיבור לחניכים שלנו לערכים שעולים מהנושא, להצליח לקשר לחניך בין נושא כמו התאגדות של כל תנועות הנוער ואקטיביזם במרד גטו וורשה (אז) והתאגדות של השבט/ הנהגה/תנועה למען מטרה חברתית חשובה היום, לחבר בין אלימות ומה מביא אנשים להגיע לאלימות (אז והיום), כיצד עלה היטלר לשלטון דרך בחירות דמוקרטיות ומדוע חובתנו להשפיע בגיל 18 בבחירות לכנסת בצורה משכילה וחושבת ועוד ועוד נושאים כאלה ואחרים.

השואה היא אחת הטרגדיות והטראומות מהגדולות שהעולם חווה במאה העשרים. כיום מתרחשים בעולם פשעים שצומחים במציאות מאוד דומה לזו שהתרחשה באירופה בתחילת מאה זו. האלימות נמצאת בכל פינה, רצח עם מתרחש במספר מקומות בעולם, פשעי אנטישמיות ושנאה על רקע דת, גזע, מין מתרחשים על בסיס יומי.

כיצד נדאג שהמאה ה-21 תהיה פחות אלימה ופחות מקוטבת? כיצד כמחנכים נשפיע על קבלת השונה בתוכנו?

[ שלח כתבה ] 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה