zofim.org.il
  
 


 

 

כלים ורעיונות
 
יש מצ"ב- מיפוי צרכים בקהילה...
 
שלב 1- : מיפוי קהילתי
שלב 2- איתור צרכים קהילתי ופרטני
שלב 3- בניית תוכנית פעולה
 
שלב 1- : מיפוי קהילתי
הרציונל העומד מאחורי מיפוי קהילתי הוא הכרות מעמיקה עם הסביבה בה אנו חיים. המיפוי כולל היכרות עם המבנה הפיזי של הקהילה (גינות ציבוריות, מבני מגורים, מגרשים וכו'), עם השירותים השונים בקהילה ועם האוכלוסייה ומאפייניה.
מהי הקהילה?
  • בדקו והגדירואת הגבולות הגיאוגרפיםשל הקהילה, השטח שבו אתם אמורים לפעול; מהם השטחים בהם אפשר להשתמש לפעילות וחלוקה לפי סוגי הפעילויות ( טקסים, הפנינג, פעולות וכו')
  • הגדירו וזהו אזורים בקהילה על פי מטרתם העיקרית: שטחי מגורים, אזורי תעשייה, מגרשי משחקים ועוד.
  • הגדירו את קהלי היעד אליהם השבט פונה בקהילה.
 
שירותים בקהילה
בכל קהילה יש מספר רב של שירותים בתחומים מגוונים. כשבט קהילתי, נרצה לעבוד ביחד עם שירותים מסוימים במטרה לפתח אינטרסים הדדיים ולקדם מטרות משותפות, בהתאם לתחום שבו אנו מעוניינים לפעול. יש לערוך רשימה של כל השירותים שקשורים באופן ישיר או עקיף לעבודה עם ילדים ובני נוער. 
דוגמאות לשירותים מרכזיים בקהילה:
ציבורי: מחלקת רווחה, משטרה, בתי ספר, מתנ"ס.
התנדבותי: עמותות שונות שעוסקות בתחום ילדים ונוער- על"ם, אשלים וכד'
פרטי: חוגים ביזמות פרטית, בתי ספר פרטיים.
 
דוגמא לשיתוף פעולה: משטרה- האינטרס של המשטרה הוא שלא יהיו בני נוער שמסתובבים ברחובות ומפתחים דפוסים של עבריינות. האינטרס של הצופים הוא לתת מענה גם לבני נוער שאין להם מסגרת ולכן, יכול להיווצר שיתוף פעולה פורה בין המשטרה לצופים. במסגרת שיתוף פעולה ניתן לייצר מסגרות בעבור אותם בני נוער.
 
מאפייני הקהילה
  • מספר התושבים בקהילה וחלוקתם לפי קבוצות גיל (אם נרצה לעבוד עם הנוער למשל יש לחלק לקבוצות משנה לאחר החלוקה הראשונית לפי גיל, מגדר וכו')
  • מאפייני המשפחות: זוגות צעירים, משפחות גדולות, משפחות חד הוריות, קשישים וכו'
  • פרופיל המשפחות: עולים חדשים, עולים ותיקים, צברים, דתיים או חילוניים
  • בעבודה עם ילדים ונוער: כמה ילדים מגיעים לבית ספר באופן קבוע? כמה בנשירה סמויה? כמה נשרו?, כמה ילדים לוקחים חלק בפעילויות בלתי פורמאליות בקהילה? כמה בני נוער עובדים?
  • מהם מקומות המפגש של האוכלוסייה- מקומות פורמאליים ובלתי פורמאליים
  • האם יש מנהיגים בקהילה? האם יש מנהיגים בקבוצות ספציפיות בתוך הקהילה? איך אפשר להיעזר במנהיגים אלה? חלוקה למנהיגים מבוגרים וצעירים.
שלב 2- איתור צרכים
צורך- מכלול דברים חומריים או רוחניים אשר אדם זקוק להם על מנת להתקיים בכבוד.
כשמדובר בצורך, תמיד מדובר בפער בין המצב הרצוי למצוי. הגדרת הצורך הספציפי תמיד תהיה קשורה להגדרת פער זה.
 
איתור צרכים כולל בירור בשתי רמות.
הרמה הקהילתית- מאפשרת לשבט להבין את המרחב בו הוא פועל ומסייע לו להתאים את המבנה ואופי הפעילות של השבט ברמה חברתית וקהילתית.
הרמה הפרטנית- מכוונת להדגיש את השונות הייחודית של כל חניך בקבוצה נתונה. היכרות עם עולם הצרכים של הפרט מאפשרת למדריך לתת מענה טוב יותר לכל חניך בנפרד ולקבוצה כמכלול.
 
איתור צרכים
באיתור צרכים נסתמך על שני מקורות ידע חשובים:
  1. ידע אישי של בעלי הצורך, האוכלוסייה שהצורך לא מסופק אצלה. הגדרה אישית של הצורך חשובה מאוד שכן היא מסתמכת על ניסיון חיים והתמודדות עם הבעיות הנובעות מחוסר מילוי הצורך.
  2. מקור הידע המקצועי הנמצא אצל בעלי מקצוע העובדים עם האוכלוסייה (עובדים סוציאליים, מורים, מדריכים במתנ"ס וכו'). אנשי המקצוע יכולים לעזור בהגדרת הצורך ובניית המענה הרלוונטי.
כמה דרכים לאיתור הצרכים...
  • איסוף מידע בלתי פורמאליבאמצעות סיורים בשכונה, שיחות עם הילדים והנוער, תצפיות
  • שיחות יזומות עם הורים משמעותיים בשכונה.
  • מפגש עם נציגי השירותים השונים בשכונה.
  • בניית שאלונים והפצתם בשכונה.
  • חומר כתוב (ניתן להשיג בשירותים השונים בקהילה- רווחה, מתנ"ס וכו')
שאלות שכדאי לשאול בעת הגדרת הצורך...
  • של מי הצורך?
  • האם מדובר בצורך זמני או מתמשך?
  • לכמה אנשים נוגע הצורך?
  • עד כמה הצורך משמעותי לאיכות החיים של האוכלוסייה?
  • האם יש צרכים אחרים שצריך להביא בחשבון? יש להגדיר סדר עדיפויות.
  • האם המענה לצורך יפגע באוכלוסיות אחרות?
על מנת להכיר שרות, מומלץ לקבוע פגישות עם אנשי מפתח ומנהלים בשירותים הרלוונטיים לנו.
 
על מנת להכיר כל שירות וצרכיו, מומלץ לקבוע פגישות עם אנשי מפתח והמנהלים בשירותים שרלוונטיים לשבט, בהכנת השאלות למפגש רצוי להתייחס לנקודות הבאות:
1.            כללי- לספר על הקהילה ועל השירות אותו מייצג
2.            לאיזה אוכלוסיה השירות פונה? (ילדים, נוער, הורים, מבוגרים, קשישים, משפחות.....)
3.            מה היקף הפעילות ועיקרי תוכנה? (מספר ימים בשבוע ותוכן)
4.            מהן המטרות של השירות? מה היא הגדרת ההצלחה שלהם?
5.            מה האתגרים איתם מתמודד השירות?
6.            מהי ההגדרה לקהילה ולחיים קהילתיים לדעתם?
7.            איך מגדיר את מידת הקהילתיות ביישוב?
8.            מהם הערכים המרכזיים בקהילה?
9.            מה האתגרים איתם הקהילה מתמודדת? בדגש על ילדים ונוער.
10.        על איזה צורך של הקהילה בשכונה אין מענה? (אוכ' מסויימת, תחום מסויים...) למה?
11.        מהי הבעיה הכי בוערת בקהילה לדעתם?
12.        האם ישנם גורמים נוספים בקהילה שעונים על אותם צרכים עליהם השירות עונה? אם כן, האם נוצרו שת"פים? מהם? אם לא נוצרו שת"פים, למה? באילו קשיים נתקלו?
13.        איך השירות רואה את שבט הצופים בקהילה?
14.        האם לדעתם יש מקום ליצור שיתופי פעולה עם הצופים? אם כן, איזה? האם נעשו ניסיונות לשת"פים עם הצופים? איזה?
15.        מה עלול להקשות על שיתוף הפעולה בין הצופים לשירות?
16.        האם היו מוכנים להיות שותפים לפורום קהילתי רחב משתתפים העוסק במענים למצוקות ובעיות ילדים ונוער בקהילה?
 
בשלב זה, נעבד את המידע ונגדיר את הצרכים המרכזיים בקהילה ונבחר מספר צרכים מרכזיים להם השבט מעוניין לתת מענה.
 
שלב 3- בניית תוכנית פעולה
לאחר עריכת מיפוי ואיתור צרכים, ישנם 3 תחומי פעולה עיקריים בהם יכול השבט לפעול בקהילה:
  1. מתן שירותים לקהילה- שבט הצופים יברר אילו שירותים ייחודיים הוא יכול ומסוגל להעניק לקהילה החל מפרויקטים מתמשכים ועד לאירועים חד פעמיים. העבודה יכולה להתבצע ברמה פרטנית, קבוצתית ו/או קהילתית.
  2. שותפות בעיצוב הערכים הקהילתיים- בהיותו חלק מתנועת נוער ערכית חינוכית, על שבט הצופים להיות חלק אינטגראלי בעיצוב הערכים הקהילתיים. כל שבט יתאים את הפעילות לערכים הקהילתיים אותם הוא רוצה לקדם. לדוגמה: סובלנות בקהילות בהן יש גילויי אלימות, פלורליזם ודמוקרטיה בקהילות משותפות ליהודים וערבים, קבלת האחר בקהילות בהן יש אוכלוסיות עולים שונות וכו'. מהות השותפות בעיצוב הערכים היא שהשבט מנהיג את השינוי ורותם את הקהילה לעשייה אקטיבית משותפת.
  3. שיתופי פעולה עם ארגונים בקהילה- שיתוף הפעולה עם ארגונים שונים חשוב מאין כמוהו. כל אדם באשר הוא מוקף במספר מערכות הסובבות אותו. לדוגמא חניך בכיתה ה', הולך לבית ספר, משתתף בפעילות בצופים וכן בחוגים במתנ"ס. על מנת לפתח את החניך בצורה המקסימאלית ביותר, חשוב שיהיה קשר שוטף בין כל הגורמים לצורך עדכון ועבודה על מטרות משותפות. השבט הקהילתי ייקח חלק פעיל בפעילויות של ארגונים בקהילה (חונכויות בבי"ס, עזרה בהדרכה בחוגים ועוד) ובכך ייתן מענה לצורכיהם של חניכיו ושל הקהילה גם יחד. כמו כן השבט יציע את עזרתו בפרויקטים שונים בקהילה ויפתח יחסי גומלין לצורת תמיכה בפעילויות של השבט.
העיקרון המרכזי העומד בבסיס שיתופי הפעולה הוא- 'עקרון ההדדיות'. הגופים השונים
בקהילה, לרבות שבט הצופים, פועלים מתוך הבנה שלפעילות משותפת של גורמים שונים,
תוך הבנה כי כל הגופים תורמים ונתרמים, יש ערך רב ביכולת לתת מענה לצרכים הקהילתיים
השונים. בבחינת- "השלם גדול מסך חלקיו".
 
בשלב זה שבט הצופים יבנה דרכי פעולה במטרה לתת מענה לצרכים הקהילתיים, אל מול 3 תחומי הפעולה בהתייחס למשתנים הבאים:
  1. ברמה המבנית/ארגונית- האם יש צורך להגדיר תפקידים חדשים בשבט, היכן מתקיימות הפעילויות
  2. כלכלית- האם השבט יכול לממן את הפעילות הנחוצה? האם יש צורך לשנות סדרי עדיפויות בתקציב? האם יש צורך לגייס מימון חיצוני?
  3. שיתופי פעולה- מי הגורמים איתם ניתן לשתף פעולה בתחום זה?
  4. כוחות מעכבים, וכוחות מקדמים.
  5. הגדרת מטרה (תוצאה) ומדדי הצלחה לסוף התהליך.
  6. בניית לו"ז שנתי לפי רבעונים. הגדרת מטרות ומדדי הצלחה לכל רבעון.

 

 

פרסם כתבה »