zofim.org.il
  
 


 
מחלקת שיווק ויחסי ציבור
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » מחלקת שיווק ויחסי ציבור » ארכיון הכתבות » כתבה: יומן מסע - סיפור אישי משלחת ארה"ב

תמונת מגזין יומן מסע - סיפור אישי משלחת ארה"ב פורסם על ידי מחלקת שיווק
בתאריך 23/9/2009
בכתבה זו צפו 2326 גולשים
נכתב במקור על-ידי עידן אורליצקי

יומן מסע

חזרתי לפני חודש ממשלחת הצופים לארצות הברית, קוראים לי עידן אני גרה בת"א, שנה שעברה הדרכתי ט בשבט בית דני שהוא שבט בדרום תל אביב והשנה אני רא"שגדית ח' בשבט שלי שבט אביב (מהנהגת ת"א).
 
חזרתי לפני חודש התיישבתי והחלטתי, שאני רוצה "למסד" את הזיכרונות שלי, לגרום לעוד אנשים להגיע למשלחת. אז התיישבתי והתחלתי לכתוב...על החוויה, השליחות, תהליך ההכנה המפרך וכמובן על קיץ מדהים שעברתי עם כל האנשים הכי מדהימים.
 
כל אחד ואחת שהיה במשלחת 2009 רוצה לכתוב ולשכנע - רק תבואו למשלחת, הלוואי ותחוו את הקיץ הזה כפי שאני חוויתי אותו, אבל נראה לי שלכל משלחיסט יש קושי גדול בדבר אחד עיקרי - להעביר לכם הקוראים את החוויה שנקראת משלחת לארצות הברית. ככל שנספר ככל שנשכנע, הקורא לא יצליח להבין  איזה קיץ עברנו, עם כל הרצון וכל הכוונות הטובות פשוט נורא קשה להסביר בכתיבה בלבד קיץ עמוס רגשות, חוויות התלבטויות של שלושה חודשים.
 
אחרי הפתיחה הארוכה להפליא אז זהו סיפור הקיץ שלי:
 
המיונים השבטיים, ההנהגתיים והתנועתיים, הטלפון המרגש והמכריע מבשר טובות: אני במשלחת! מי היה מאמין ? אני ? שעד לפני חודש עמדתי מול המשלחיסטית מהשבט שלי ואמרתי: "אין מצב שאני עושה את זה !"
 
סמינר אחרי סמינר, פעם בחודש נפגשים עם החברים מכל הארץ נפתחים לדברים חדשים – או יותר נכון לומר - מאוד לא מוכרים!
"אין מצב שאני מורידה את העגילים מהאוזניים"
"אין מצב שאני הולכת לסמינר משלחת שהוא על היום הולדת שלי !!"
ובכל זאת, עם הרגשה מאוד חזקה ומשיכה בלתי מוסברת – הורדתי והגעתי, לא ניתן להסביר איך הדברים החשובים שהיו לך עד המשלחת הופכים להיות חשובים פחות, לא ניתן להסביר במילים כבר אמרתי...
  
סמינר מחנות – שלב נוסף לפני היציאה למשלחת, מילאתי את השאלון איזה מחנה מועדף עלי והלכתי הביתה נרגשת וסקרנית לדעת עוד, לדעת לאן. בשלב הזה המשלחת הייתה שביל ברור, ידעתי לקראת מה אני צועדת וידעתי שאין דבר שאני מחכה לו יותר מזה. פתאום אני מקבלת טלפון מעינב זמיר מנהלת המשלחת (יומיים לפני השיבוצים המיועדים).
"הלו?"
ומהצד השני קול חביב מבשר לי, ברוגע, "אחת הבנות פרשה מהקרוואן ועל כך אנו רוצים שאת תחליפי אותה!". קשה להסביר במילים (כבר אמרתי...) את חשיבות המשלחת עבורי, זו תפנית גדולה בחיי משלחיסט נראה לה שאני בשלב כל כך מתקדם אני ישנה את הנתיב שכל כך ברור לי .... אין מצב - כבר לא בא בחשבון, עניתי לעינב מילה אחת - כן! -  "נפלא", היא ענתה לי, "מחר את יוצאת לסמינר קרוואן הראשון שלך תביאי בגדי ריקוד ובקבוק מים".
 
האמת אושר גדול הציף אותי והרבה התרגשות, בפועל רוב ההופעה כבר עמדה ולי נותרו חודשיים להשלים הופעה שלמה ... אין מצב ! מה עושים? כמובן עובדים קשה עם עזרה מהחברים לקרוואן.
 
חזרתי לפני חודש מהחוויה הכי גדולה של החיים שלי, ועכשיו, אני רוצה "למסד" את הזיכרונות שלי,
אין לי מושג איך עושים את זה, אי אפשר להכיל קיץ בכתבה, הלוואי והייתי יכולה לדבר עם כל אחד מכם שרוצה לטעום מהמשלחת - רק, אל תגידו אין מצב.
 

הקיץ שעברתי שינה אותי אין ספק בכלל שינה אותי, הייתי בקרוואן הדרום מזרחי
9 חברים - אחים שלי
2 מדריכים - ההורים שלי
וואן אחד - הבית שלי
והכי חשוב, מטען גדול של שליחות ומשפחות מארחות מדהימות שבלב שלי לתמיד.
 
השליחות שאני עשיתי בקיץ 2009 היא פרויקט מיסוד הזיכרונות שלי (הפעם מיסוד בלי גרשיים) זיכרונות הילדות שלי, המשפחה שלי, הבית שלי, הישראלית שאני והיהדות שבי נמצאת עכשיו אצל כל אדם שפגשתי בקיץ הזה, מיסוד זיכרונות אישיים שיישארו אצל יהודים ולא יהודים ברחבי אמריקה לנצח.
 
לא פירטתי על אירועים ספציפיים מהקיץ כי פשוט אי אפשר- אי אפשר לסכם במילים ואי אפשר לבחור.
בקשה אחת לי אליכם, אל תגידו אין מצב, שמציעים לכם לצאת לשליחות, השליחות היא העברת ידע וזיכרון שמשפיע על אנשים, שמשפיעים על חברה שמשפיעה בסוף - עלינו.
 
 
אני מקווה שהצלחתי להעביר את ההרגשה של הקיץ שלי,
חזרתי לפני חודש,
אבל חיים שלמים שלי השתנו.
 
עידן

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 5 תגובות | הוספת תגובה


1. עידניייי אחות! כל הכבוד... :)
נכתב על ידי תם סבן משבט לפיד בתאריך 1/10/2009 בשעה 14:41
2. אוי אחותנו המוכשרת בכתיבה!
נכתב על ידי חן קסו מאתר משלחות קצרות בתאריך 1/10/2009 בשעה 20:33
3. וואו אהבתי לאללה
נכתב על ידי רועי הירש משבט עמית בתאריך 2/10/2009 בשעה 16:00
4. לדנה
נכתב על ידי ירדן סייר משבט הדר בתאריך 2/10/2009 בשעה 18:48
5. לעידן ולדנה!
נכתב על ידי רעות שפר משבט להב בתאריך 13/10/2009 בשעה 3:03