zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: "בונא, למה מי זה אבא שלך ?!"

תמונה קטנה "בונא, למה מי זה אבא שלך ?!" פורסם על ידי עדת הצופים
בתאריך 21/1/2004
בכתבה זו צפו 2362 גולשים

משה כמנהיג- פרשת "וארא"

אחד הנושאים המרכזיים בפרשתינו הינו שליחותו של משה. ברצוני להתייחס לפיסקה תמוהה שנמצאת בפרשתינו ולאור זאת לבחון כיצד מצטיירת לנו דמות המנהיג.

בפרק ו' פס' י"ד – כ"ט ישנם פסוקי תולדות יוחסין של בני ראובן , שמעון ושושלתה של משפחת לוי אשר מגיע עד משה. לכאורה פסוקים אלו נראים כמיותרים ולא שייכים להקשר של הסיפור. השושלת נמצאת באמצע דיאלוג בין ה' ומשה.

ריה"ל מפרש פסוקי שושלות היוחסין כסגולה העוברת מאב לבן ומטרת פסוקים אלו היא להראות את הסגולה המיוחדת שיש למשה ולאהרון (אולי גם כדי לחזק את הביטחון העצמי של משה לקראת השליחות)  יש המפרשים פסוקים אלו כמנסים להצביע על מעמדו הגבוה של משה כלוי.

דבר נוסף, מסופר לנו באותם פסוקים "ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאישה ותלד לו את אהרון ומשה" (ו', כ'). מבחינת חוקי התורה יודעים אנו, כי דודתו של יהודי אסורה לו לנישואין והיא בגדר איסורי עריות כמפורט בפרשת "אחרי מות" – "ערוות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דודתך היא" (ויקרא י"ח, י"ד). מדובר על איסור חמור ביותר שחז"ל הגדירו מצווה זו כמצוות "יהרג ובל יעבור". כאמור, תורת ישראל ניתנה לעם ישראל על כל חוקיה רק במעמד הר סיני כשמשה כבר היה מנהיג. זאת אומרת, משפחתו של משה אינה חטאה בגילוי עריות כי עדיין לא צוונו על כך אך משפחתו ושורשיו לאחר מעמד הר סיני וקבלת התורה עומדים במבוכה מסויימת עקב היותם משפחה שהוקמה ע"י גילוי עריות.

לאור האמור לעיל, לא מדובר בחטא או במעלה של משה בשליחותו אלא מנסה הכתוב להעביר מסר לקוראים אשר מגלים את יחוסו של משה. פרופ' ליבוביץ טוען כי אפשר ללמוד מכך שאיסורי עריות אינם נובעים מהטבע אלא למדנו איסור זה מהתורה. הוא מביא דוגמאות לכך מאירועים שארעו לפני מעמד הר סיני כגון: אברהם מעיד בפני אבימלך ששרה "אחותי בת אבי היא " (כ', י"ב) , יעקב נשא את רחל ולאה אשר היו שתי אחיות. שתי דוגמאות אלו כתובות במפורש כאיסורים חמורים (ויקרא י"ח, ט', י"ח).

בהמשך הוא מביא פירוש נוסף לשושלת זו וכותב "הקורא בתורה היורד לעומק משמעות הדברים, יכול למצוא פגמים בסיפור שולשלת בית לוי, ומכאן היכולת ביד כל הדורות להטיח בפני שולשלת ההנהגה בישראל וביוצאי חלציהם את מוצאם. כל זאת כמניעה והגנה מפני שלא יתגאו על מונהגיהם".

חזקוני מפרש "מה שהסכים הקב"ה שיצא אדם גדול כמשה מלקוחים שעתיד להזהיר עליהם, לפי שאין מעמידין פרנס על הציבור אלא א"כ קופה של שרצים תלויה על צווארו פן יתגאה על הציבור". ע"פ פירושים אלו אפשר להבין את פסוקי השושלת שמוזכרים באמצע מינוי משה כשליח ה' וכמנהיג רוחני של עם ישראל.

ניתן ללמוד מפרשה זו על מנהיגות ראויה שאפילו אם יש לך את כושר ההנהגה "בגנים" (תרתי משמע) אתה צריך לזכור שאתה כמו כולם. רק כך תוכל להיות מנהיג רוחני ראוי, ואכן משה צמח להיות מנהיג שלא קם כמותו. נוסף לכך, התכונה הבולטת אצלו הייתה ענווה. אני חושב שעל כולנו ללמוד ממנו כי לכולנו יש קופה של שרצים המונחת על צווארנו כדי להזכיר לנו שעלינו להיות ענווים.

"אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו" (סוטה כ"א, ע"ב)

יותם ברום

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה