zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: גרעין "צבר" נפגש עם ראש הממשלה

תמונה קטנה גרעין "צבר" נפגש עם ראש הממשלה פורסם על ידי קרן לוזון
בתאריך 27/10/2004
בכתבה זו צפו 3502 גולשים

ביום 4/10/04, בחג הסוכות, אירח ראש הממשלה בסוכתו את חברי גרעין "צבר".

בפגישה השתתפו הגב' ציפי ליבני - שרת הקליטה, מר גדעון טילמן - יו"ר תנועת הצופים, ראש הממשלה - מר אריאל שרון, מר דני כץ -  יו"ר Israel Scouts , מר סליי מרידור - יו"ר הסוכנות היהודית ומר ליאור כרמל - מזכ"ל התנועה.

חברי הגרעין שוחחו עם ראש הממשלה ושאר המארחים והציגו בפניו את פעילותם. עוד אודות גרעין "צבר", בהמשך הכתבה !

ליאור כרמל, מזכ"ל התנועה, נושא דברים

שואלים את ראש הממשלה שאלות

תמונת סיום למזכרת



גרעין "צבר" - משפחה לכל החיים

ישראל עוברת תקופה קשה מבחינה ביטחונית וכלכלית, וישראלים רבים מנסים את מזלם מחוץ לגבולות המדינה. דווקא בזמנים הקשים בולטים אותם בני נוער בודדים הבוחרים לשוב לארץ ולהתגייס לצה"ל. למרות הרמת הגבה מצד הישראלים, שמצפים מ"היורדים" להשתמטות ולא להתנדבות, מצליחה תנועת הצופים לעלות מדי שנה עשרות ישראלים חוזרים במסגרת גרעין צבר.

תנועת הצופים היא תנועת נוער ממלכתית המונה כ-160 שבטים ברחבי הארץ. אחד האתגרים המשמעותיים שלקחה על עצמה התנועה הוא קליטת עלייה ושילוב הנוער העולה בתנועה. לשם כך הקימה התנועה מסגרות לקליטת עלייה, כגון צופי שב"א (שילוב בני אתיופיה). במטרה לחזק את הקשר עם הישראלים החיים בתפוצות, הקימה תנועת הצופים את הנהגת "צבר", הפועלת מזה עשרות שנים בקרב הקהילה הישראלית החיה בצפון אמריקה. בהנהגת צבר פועלים כיום 15 שבטי צופים – ממנהטן במזרח ועד ללוס-אנג'לס במערב – בהם כ-2,000 חניכים המגיעים מדי שבוע בחאקי ועניבה לקיים פעילות ציונית בעברית.
 
הנהגת צבר שמה לעצמה למטרה לחזק את הזהות הישראלית והיהודית בקרב בני הנוער הישראלים החיים בצפון אמריקה, תוך שמירה על התרבות הישראלית והשפה העברית. שבט הצופים מכוון את בני הנוער לעשייה ונתינה, ובעיקר להגשמה – חזרה לארץ וגיוס לצה"ל. ההגשמה באה לידי ביטוי בכיתה י"ב, אז מוזמנים חניכי ההנהגה לבחור בתהליך הכנה לקראת עלייה לישראל במסגרת גרעין "צבר".

גרעין "צבר" הוא פרויקט ייחודי, אשר החל את דרכו בשנת 1991. חברי הגרעין הם בני ישראלים השוהים בחו"ל מזה שנים רבות, ועם סיום לימודיהם בתיכון הם בוחרים לחזור לחיות בארץ, ולשרת שירות מלא בצה"ל.  עם הגיעם ארצה נקלטים חברי הגרעין על ידי תנועת הצופים בקיבוץ מאמץ, אשר משמש להם כבית חם, תומך ועיקרי לכל אורך מסלול השירות הצבאי. בשנת 2004 הגיעו לישראל לראשונה שני גרעינים, שמנו יחד 50 חברים בגילאי 18-25.

שליחי תנועת הצופים בארצות הברית מאתרים את בני הנוער המעוניינים לחזור לארץ, ומגבשים את הגרעין בתהליך של חמישה סמינרים בשנה הקודמת לחזרתם ארצה. בסמינרים אלו עוברת הקבוצה תהליך של הכנה חברתית ורגשית, למידה על הנעשה בארץ מבחינה תרבותית, פוליטית וחברתית וכן היכרות עם הצבא על תפקידיו החברתיים ודרכי פעולתו.

בשלושת החודשים הראשונים בישראל עוברים חברי הגרעין תהליך של קליטה ומיון לצה"ל, לומדים באולפן (אלו הזקוקים שיפור ברמת העברית), מטיילים בארץ ולומדים על ישראל, כדי לסגור את כמה שניתן את הפער בינם לבין בוגרי מערכת החינוך הישראלית. במהלך השירות הצבאי רוכשים חברי הגרעין חברים חדשים, חוויות מבגרות ותחושת שייכות לארץ.  כשני שליש מחברי הגרעין נשארים אחרי שירותם הצבאי בארץ, ומשתלבים בחיי היום יום (לימודים, עבודה, משפחה).  כמובן, שהקשרים בין חברי הגרעין נשאר הדוק ומשמעותי, כמעין משפחה חדשה שיצרו לעצמם.

עידן, בן גרעין, ציין באחת משיחות הגרעין: "מגיל 6 חייתי בארצות הברית אבל תמיד ידעתי שאני אחזור לארץ. ידעתי שיהיה לי קשה לחזור לבד בלי ההורים אבל החלטתי לעשות זאת למרות הכול. עם הגרעין מצאתי משפחה חדשה שיודעת מאיפה אני בא, מה עזבתי בארצות הברית ולמה באתי לפה, למרות כל הקשיים. הם החברים שלי, הם האחים שלי. זה לא אימא ואבא אבל זה הכי קרוב שיש...".

נעמי, בת גרעין: "נולדתי בארצות הברית להורים ישראלים. בבית דיברנו רק עברית, הלכתי לפעילות של הצופים בפאלו אלטו וכל קיץ ביקרתי בארץ. למרות שלא גרתי אף פעם בארץ (יותר מחודשיים בקיץ) ידעתי שלצבא אני רוצה וצריכה ללכת. רציתי להתגייס כי הרגשתי שזו  ההזדמנות שלי לבדוק איך זה לחיות בארץ, להבין את מקומי בחברה הישראלית וכמובן לתרום.  הרגשתי כי לא הייתה לי האפשרות לרכוש חברים (כי לא למדתי בארץ בתקופת התיכון) ולכן ראיתי בצבא קרש קפיצה לתוך החברה, להיכרויות חדשות".

יעל, בת גרעין: "הקיבוץ היה הבית שלי כל תקופת השירות הצבאי.  עד היום אני נוסעת לבקר את המשפחה המאמצת שלי ויש לי קשרים טובים עם חברי קיבוץ נוספים. בקיבוץ ובגרעין קיבלתי את כל מה שהייתי צריכה כחיילת בודדה – משפחה, חברים, מסגרת, מקום לחזור אליו בשבתות.  אני והחברים בגרעין ידענו בדיוק מה עובר על כל אחד ואחד מאתנו. כשהיה לי קשה ובכיתי והתגעגעתי הביתה, הם היו איתי.  כשסיימתי את הקורס בצבא והורי לא יכלו לבוא, באו כל חברי הגרעין, המשפחה המאמצת שלי והמדריכים מהצופים, זה היה כל כך מרגש וחשוב. זה מה שכל חייל צריך. כשהמשפחה רחוקה – החברים הופכים להיות משמעותיים עוד יותר".

אוהד, בן גרעין: "בלי הגרעין לא הייתי מגיע לשרת בצבא.  זה צעד גדול ומפחיד, לא חושב שהיו לי כוחות לעשות זאת לבד.  בזכות הגרעין הגעתי לארץ, הייתי בצבא, הכרתי את החברה שלי והיום אני כאן בארץ.  בעקבותיי הגיעו גם הורי ואחי, היום כולנו פה בארץ".

רשימת הקיבוצים ומספר חברי הגרעין שהגיעו מיום הקמת גרעין צבר:
1. גרעין "חזור", קיץ 91', קיבוץ חצרים – 20 חברים (12 חיים כיום בישראל).
2. גרעין "אב"א", קיץ 92', קיבוץ נחל עוז – 22 חברים (12 חיים כיום בישראל).
3. גרעין "אחווה", קיץ 93', קיבוץ נחל עוז – 22 חברים (20 חיים כיום בישראל).
4. גרעין "לה"ב", קיץ 94', קיבוץ גלעד – 23 חברים (9 חיים כיום בישראל).
5. גרעין "עמית", קיץ 95', קיבוץ גשר הזיו – 29 חברים (17 חיים כיום בישראל).
6. גרעין "גשר", קיץ 96', קיבוץ אשדות יעקב איחוד – 21 חברים.
7. גרעין "נחשול", קיץ 97', קיבוץ אשדות יעקב איחוד – 34 חברים.
8. גרעין "יובל", קיץ 98', קיבוץ עמיעד – 20 חברים.
9. גרעין "גבולות", קיץ 99', קיבוץ יפתח – 26 חברים.
10. גרעין "עשור", קיץ 2000, קיבוץ אשדות יעקב איחוד – 16 חברים.
11. גרעין "של"מ", קיץ 2001, קיבוץ דגניה א' – 28 חברים.
12. גרעין "אייל", קיץ ‏2002, קיבוץ יפתח – 22 חברים.
13. גרעין "לביא", קיץ 2003, קיבוץ דגניה א' – 36 חברים.
14. גרעיני "ניצן" ו"ירדן", קיץ 2004, קיבוצים דגניה א' ודגניה ב' – 50 חברים.

תפקיד הקיבוץ הקולט
הקיבוץ הקולט הינו החוליה החשובה ביותר בשרשרת הקליטה בארץ.  הקיבוץ משמש עבור בני הגרעין כמעגל חברתי (חברת הנעורים, החיילים ושאר הצעירים), כתא משפחתי מארח לסופי שבוע, חגים ועוד.  כמו כן נותן מענה לצרכים יומיומיים כגון שירותי מרפאה, כביסה, אחזקת החדרים ועוד.  אך עיקר תפקידו של הקיבוץ הוא בליווי אישי של בני הנוער ובהדרכה קבוצתית אינטנסיבית מתוך מטרה לחיזוק הפרט ומקביל בניית קבוצה מגובשת ותומכת.  הקיבוץ הינו  הבסיס העיקרי לתחושת הבית, הזהות והשייכות, שהן תכליתו של הפרויקט. 
על מנת לספק לחברי הגרעין קליטה קלה מעמיד הקיבוץ צוות ליווי קבוע אשר בא במגע עם בני הנוער החל מתקופת ההכנה בחו"ל, דרך חודשי הקליטה במשק וכלה בשחרורם מצה"ל ומציאת דרך חיים אזרחית בישראל.
בקיבוץ מקבלים בני הגרעין מגורים נאותים – כשניים או שלושה חברים בדירה, בכל דירה שירותים ומקלחת צמודים, מטבחון או אפשרות ליצירת פינת שירות ונקודה לטלפון.  כמו כן לכל גרעין ישנו מועדון המשמש את חברי הגרעין למפגשים, אסיפות, ערבי תרבות, קבלת שבת משותפת ושהייה משותפת בשעות הפנאי. 
לכל חבר גרעין ישנה משפחה מאמצת וזאת כדי לתת מענה לצרכים האישיים וכן הזדמנות להרחבת מעגל הקשרים במשק הקולט.  לרוב הופכת המשפחה לתא מרכזי ומשמשת עבור ה"בן המאומץ" כתובת נוספת לעזרה.
הצוות המלווה בקיבוץ מורכב ממדריך חברתי ומטפל.
המדריך החברתי: אחראי על הפרויקט, תפקידו ללוות את חברי הגרעין באופן אישי, להכירם לעומק ולסייע להם בכל קושי שיתעורר – חברתי, נפשי או אחר.  במקביל על המדריך לדאוג להפעלתה של תכנית חינוכית תוך מגמה ללכד ולגבש את הקבוצה כך שתהווה קבוצת תמיכה להמשך.  התכנית החינוכית וכן ההנחיה האישית, נעשות במשותף עם המלווה מתנועת הצופים, החל מרמת החשיבה והתכנון, דרך הביצוע בפועל ועד הפקת הלקחים המשותפים. משרתו בהיקף של משרה מלאה במהלך שלושת החודשים הראשונים של התוכנית. עם גיוס חברי הגרעין לצבא הקיף משרתו יורדת לחצי משרה עד שחרור החניכים מהצבא.
המטפל: משמעות התפקיד הוא לסייע לחברי הגרעין בתחומי הפרט ולשמש כדמות חמה וקשובה, מחנך ואחראי על שמירת כללים, סדר וניקיון. היקף משרתו חצי משרה במהלך שלושת החודשים הראשונים בלבד. 

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה