zofim.org.il
  
 


 
אתר בחירות 2009
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר בחירות 2009 » כתבה: מועמד "הליכוד": בנימין נתניהו

תמונת מגזין מועמד "הליכוד": בנימין נתניהו פורסם על ידי אתר ויקיפדיה
בתאריך 21/1/2009
בכתבה זו צפו 5681 גולשים
נכתב במקור על-ידי אתר ויקיפדיה ופורסם כאן
תוצאות סקר "צופים ברשת"
בעד 43 %
נגד 57 %

מועמד לראשות הממשלה:
צפו בקליפ שהופץ על בנימין נתניהו בתחתית עמוד זה!

  

בנימין נתניהו
מוכר בציבור גם בכינויו "ביבי", 
  
תאריך לידה:
21 באוקטובר 1949, כ"ח בתשרי ה'תש"י),
תפקידים: ראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל, שר החוץ, שר האוצר ושר במשרדים נוספים בממשלות ישראל, חבר כנסת ויושב ראש מפלגת "הליכוד". ראש האופוזיציה בכנסת ה-17.

רקע אישי: נתניהו נשוי בפעם השלישית. מנישואיו הראשונים לד"ר מיקי הרן נולדה בתו נועה. נישואיו השניים היו לפלור קייטס, שהתגיירה לצורך הנישואים. כיום, נשוי לשרה לבית בן-ארצי, פסיכולוגית שאותה פגש בעת שהייתה דיילת בטיסה שבה טס, נולדו בניו יאיר ואבנר.

נעוריו ותחילת דרכו:
נתניהו נולד בתל אביב ב-21 באוקטובר 1949, כבן השני מתוך שלושה לאמו, צילה נתניהו (בת למשפחת סגל מפתח תקוה), ולאביו, פרופ' בנציון נתניהו (מיליקובסקי), יליד ורשה וצאצא ליהודים יוצאי ליטא, היסטוריון, חוקר ההיסטוריה היהודית (שהיה פעיל רוויזיוניסטי ומזכירו האישי של זאב ז'בוטינסקי בימי חייו האחרונים, בניו יורק). בשנות החמישים המאוחרות ובשנות השישים חייתה המשפחה לסירוגין בישראל ובארצות הברית. בין היתר, שהתה המשפחה בארצות הברית בשנים 1963 - 1967, בצ'לטנהם, פרבר של פילדלפיה. נתניהו למד שם בתיכון והיה פעיל במועדון הדיבייט.

עם סיום לימודיו בתיכון נתניהו שב לישראל כדי להתגייס לצה"ל. את שירותו הצבאי עשה כלוחם וכמפקד בסיירת מטכ"ל. השתתף ב-8 במאי 1972 בחילוץ מטוס "סבנה" שנחטף על ידי מחבלים לנמל התעופה לוד, במבצע שעליו פיקד אהוד ברק (אז מפקד הסיירת). נתניהו נפצע בפעולה מפליטת כדור של חברו ליחידה.

בשנת 1972 השתחרר מצה"ל בדרגת סרן. לאחר שחרורו, חזר לארצות הברית ולמד לתואר ראשון באדריכלות ותואר שני במנהל עסקים. התואר השני הוענק לו באוניברסיטת MIT במסצ'וסטס, ובנוסף למד לימודי מדעי המדינה באוניברסיטת הרווארד. לאחר סיום לימודיו עבד בחברה לייעוץ עסקי "בוסטון קונסלטינג גרופ" (Boston Consulting Group). באותה תקופה שינה את שם משפחתו ל"ניתאי" (הכינוי שבו נהג לעתים אביו לחתום על מאמריו). לאחר שנים, בראיון לתקשורת, הבהיר כי עשה זאת על מנת שהסביבה שלא הייתה דוברת עברית תוכל להגות את שמו ביתר קלות.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-1973 שב לישראל כדי להשתתף במלחמה.
בשנת 1976, שכל את אחיו יונתן (יוני) נתניהו, שנהרג במהלך מבצע אנטבה בהיותו מפקד סיירת מטכ"ל.
בשנים 1978 - 1980 עמד בראש מכון יונתן לחקר הטרור שערך מספר כנסים בינלאומיים בנושא הטרור. במסגרת זו הכיר מספר פוליטיקאים, בהם משה ארנס שקירבוֹ והכניסוֹ לפוליטיקה.
בשנים 1982 - 1984 כיהן כציר ישראל בוושינגטון, בהמלצתו של השגריר משה ארנס.
בשנים 1984 - 1988 שימש כשגריר ישראל באו"ם, והתבלט בהופעותיו המלוטשות בתקשורת העולמית.

קריירה פוליטית:
לקראת הבחירות ב-1988 חזר לישראל והצטרף ל"ליכוד". התמנה לסגנו של שר החוץ משה ארנס ולאחר מכן דוד לוי. בוועידת השלום במדריד ב-1991 נמנה עם חברי המשלחת בראשות ראש הממשלה יצחק שמיר. לאחר ועידת מדריד עבר מתפקידו כסגן שר החוץ, והחל לכהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה.

אחרי מפלת הליכוד בבחירות 1992 בראשות יצחק שמיר, התמודד בבחירות הפנימיות לראשות המפלגה, שנערכו ב-1993, להחלפת יצחק שמיר שפרש. נתניהו זכה בהן ברוב גדול מול דוד לוי, בני בגין ומשה קצב.

כראש האופוזיציה וכמנהיג הימין, ניהל נתניהו מאבק חריף כנגד הסכמי אוסלו. הוא הזהיר שההסכם יביא גל טרור על אזרחי מדינת ישראל והיה שותף למחאה החריפה נגד מדיניות ממשלת רבין. נתניהו ביקר מספר פעמים באתרים של פיגועי טרור (לדוגמה באתר הפיגוע בקו 5 ב-19 באוקטובר 1994). השתתף בהפגנות הימין ובהן ההפגנה הסוערת בכיכר ציון באוקטובר 1995.

כהונתו כראש ממשלה:
ב-29 במאי 1996, נתניהו נבחר לראש הממשלה ברוב של 50.5%. (מול שמעון פרס)

בנימין נתניהו כיהן כראש ממשלת ישראל בין ה-18 ביוני 1996 לבין 6 ביולי 1999.

הנושא המרכזי שהעסיק את נתניהו בתקופת כהונתו כראש ממשלה היה היחסים בין ישראל לפלסטינים, שידעו עליות ומורדות. כפי שהתחייב נתניהו מראש, הוא לא ביטל את הסכמי אוסלו. עם זאת, הוא טען שיש לדאוג להדדיות ולקיים התחייבויות לנסיגות רק במקביל לקיום הרשות הפלסטינית את התחייבויותיה, בתחילת ספטמבר 1996 נפגש נתניהו עם יאסר ערפאת במעבר ארז, אולם לא הושגו בפגישה הסכמות.

ב-4 בספטמבר 1996 החליט נתניהו על פתיחת מנהרות הכותל בירושלים, ובעקבות זאת פרצו מהומות מנהרת הכותל בין ישראל לפלסטינים בכל רחבי יהודה והשומרון ובצפון רצועת עזה, ובהן נהרגו 16 חיילים ישראלים וכ-60 שוטרים ואזרחים פלסטינים.

בקיץ 1997 התרחשו בירושלים שני פיגועי התאבדות, ובעקבותיהם הורה נתניהו על חיסולו, באמצעות רעל מיוחד, של ראש הלשכה המדינית של החמאס בירדן, חאלד משעל (ראו ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל). הפעולה לא עלתה יפה, ונתפסו סוכני "המוסד" שביצעו אותה. בתמורה לשחרורם שלחה ישראל תרופת נגד שהצילה את חייו של משעל, ושחררה עשרות אסירים פלסטינים, בראשם שייח' אחמד יאסין.

נראה כי תקופתו של נתניהו התאפיינה בקיפאון ביחסים בין ישראל לפלסטינים, ובהתמקחויות אינסופיות על נסיגות ו"פעימות" של אחוזים בודדים מהשטח. בימיו לא חלה פריצת דרך משמעותית בתהליך כמו בימי רבין, אך גם לא החמרה ביחסים כמו בימי ברק. בתקופת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה היה מספר הפיגועים נמוך משמעותית בהשוואה לתקופותיהם של שני קודמיו בתפקיד, יצחק רבין ושמעון פרס, ולשני ראשי הממשלות שלאחריו. בשנת 1999, שנת כהונתו האחרונה של נתניהו, נהרגו 4 אנשים בפיגועים, המספר הנמוך ביותר מאז ראשית האינתיפדה הראשונה ועד היום (2008).

גם במגעים עם סוריה חל קיפאון בתקופת נתניהו, אף על פי שידידו האישי המיליונר האמריקני רון לאודר נשלח לסוריה מטעמו. לטענת דניס רוס ומרטין אינדיק, טיוטה שהציג לאודר בשמו של נתניהו לסורים, וזכתה להסכמתם, כללה נסיגה מרמת הגולן לקו על בסיס גבולות 1967 (והקו המדויק יקבע בהסכמה בין הצדדים).‏‏

נתניהו, הדוגל באסכולת שוק חופשי שמרנית, העלה על נס את ערכי "הכלכלה החופשית" ואת ההפרטה.
תקופתו של נתניהו כראש ממשלה לוותה בחילוקי דעות חריפים בציבור. אנשי השמאל ייחסו לו חלק ביצירת
האווירה שאפשרה את רצח רבין, והתנגדותם לו גברה בעקבות דבריו בתקופת כהונתו, כגון התבטאותו "השמאל שכח מה זה להיות יהודי, הם חושבים שהם יתנו נשק לערבים, והערבים ישמרו עלינו"

בעקבות פרשת בר-און חברון נפתחה חקירה פלילית נגד נתניהו, ובעקבותיה המליצה המשטרה להגיש נגדו כתב אישום. לבסוף, היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שמונה על ידי הממשלה לאחר הפרשה, החליט לא להעמידו לדין, אם כי מתח עליו ביקורת חריפה.
אחרי חתימת הסכם ואי ביצעה ממשלתו חלק קטן מהנסיגה אליה התחייב. ההסכם גרם לאכזבה מצד חלק מאנשי הימין בקואליציה,
ב-21 בדצמבר 1998 הצביעה הכנסת על פיזורה בקריאה שלישית, כהבעת אי-אמון בנתניהו, על אף ניסיותיו של נתניהו למנוע את ההצבעה ולגרום לדחייתה, ונקבע מועד להקדמת הבחירות.
 
בבחירות לראשות הממשלה התייצבו כנגד נתניהו אהוד ברק,  אך בסופו של דבר ניצח אהוד ברק - במאי 1999 - עם רוב של 56%. נתניהו הודה בתבוסתו עוד לפני פרסום התוצאות הסופיות, והודיע על פסק זמן מהפוליטיקה, כשלצדו עומד אריאל שרון שהוצג כממשיכו.
 
לאחר שהפסיד בבחירות 1999 פרש מהנהגת הליכוד ומחברותו בכנסת. אחר פרישתו נחשדו נתניהו ואשתו בשתי פרשיות:
  • חשד שהעבירו לחזקתם האישית מתנות שאותן קיבל נתניהו ממנהיגים בעולם בעודו ראש ממשלה, ולכן הן רכוש מדינת ישראל. התיק נסגר מחוסר אשמה, לאחר שהתברר שנתניהו הקפיד לערוך רישום מדויק של כל המתנות שקיבל ממנהיגים בעולם.
  • ניצול מעמדו של נתניהו להשגת טובות הנאה מהקבלן אבנר עמדי. בפרשה זו המליצה המשטרה להעמידו לדין בגין עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים ושיבוש חקירה, אולם הפרקליטות החליטה שלא להגיש כתב אישום.
עם נפילת ממשלת ברק בסוף שנת 2000 שאף וחזר נתניהו לפוליטיקה. ב-30 באוגוסט 2005 הודיע נתניהו על התמודדותו על ראשות הליכוד ועל ראשות הממשלה מול אריאל שרון.
בתחילת דצמבר 2005, בעקבות פרישתו של אריאל שרון למפלגה עצמאית בשם "קדימה", הפך נתניהו למועמד המוביל להנהגת הליכוד בבחירות 2006. בבחירות הפנימיות שנערכו ב-19 בדצמבר 2005 נבחר נתניהו לראשות הליכוד בקולות 44% מן המצביעים.
 
  עכשיו תורכם:
האם אתם בעד או נגד מועמדותו של 
ביבי נתניהו לראשות הממשלה
(ואל תהיו יבשים - פרטו את דעתכם)

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים הוספת תגובה


בעד
נגד
1. בעד! כי פשוט אין משהו אחר....
נכתב על ידי דורון קלזי משבט דן בתאריך 22/1/2009 בשעה 0:29
2. רק ביבי
נכתב על ידי לין בן שושן משבט כנען בתאריך 22/1/2009 בשעה 22:51
3. אני בעדדד
נכתב על ידי עומר אמיר :) אשר משבט גנים בתאריך 3/2/2009 בשעה 12:40

1. היו 2 פרשות בהן הואשם!
נכתב על ידי יוני גטהון משבט שני"ר בתאריך 22/1/2009 בשעה 22:33
2. שקרן בן שקרן...
נכתב על ידי עידן זיו משבט רכ"ס בתאריך 5/2/2009 בשעה 20:50
3. לא מאמינה במפלגה שהוא עומד בראשה
נכתב על ידי הדס אריק משבט דרור בתאריך 7/2/2009 בשעה 19:08
4. סתם שקרן
נכתב על ידי איתי פלדמן משבט שקמה בתאריך 8/2/2009 בשעה 18:39