zofim.org.il
  
 


 
שבט דקר - צופי-ים
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט דקר - צופי-ים » כתבה: תאוריה!

תמונת מגזין תאוריה! פורסם על ידי ליאור
בתאריך 15/1/2009
בכתבה זו צפו 2301 גולשים
נכתב במקור על-ידי ליאור קפלן

 

עוגנים ועגינה

עוגנים
העוגנים מתחלקים ל-3 סוגים:
א.     עוגן צף – נזרק מהסירה ואינו נתפס בקרקעית, תפקידו הוא לצוף ו"להיגרר" במים ולהאיט את הסירה. מבנהו בצורת חרוט שהפתח שדרכו נכנסים מים גדול והפתח שממנו יוצאים מים קטן. אפשר להשתמש בכל דבר שיוצר התנגדות עם המים כעוגן צף. שימושיו הם: להאט את הסירה, היגוי במקרה של תקלה בהגה, בירידה בגלים(גורם לסירה לא לתפוס את הגל) ועוד...
 
 
ב.     עוגנים "מתים" – עוגנים קבועים שקשורים אליהם מצופים / בויות ואליהם נקשרים סירות / אוניות. העוגנים המתים הם בעצם משקולות בטון / ברזל גדולות שמונחות על הקרקעית.
 
 
ג.       עוגנים "חיים" – עוגנים רגילים שנזרקים מכלי שייט ונתפסים בקרקעית.
ישנהם מספר סוגי עוגנים:
 
עוגן דנפורט – (העוגן שאנחנו משתמשים בו בדרך-כלל)
לקרקע חולית, נתקע בדרך-כלל בסלעים.
 
 
עוגן אדמירלי
עוגן ישן שכמעט הוצא משימוש, מאוד כבד,
גדול וקשה לתפעול.
 
 
עוגן חתולי
עוגן זול, קל לתפעול נתפס בד"כ רק בסלעים.
 
 
עוגן פטריה
עוגן לקרקע בוצית, קשה להוצאה מהמים.
 
 
 
עוגן מחרשה
עוגן לקרקע חולית.
 
 
 

עגינה

 
עוגן מוכן להטלה – עוגן שקצה החבל שלו מאובטח לסירה והחבל בבוכטה לא קשורה.
 
אורך חבל העוגן לשחרור
במים עמוקים – עומק X 3
במים רדודים – עומק X 7
 
עגינה בחתירה– מכינים את העוגן להטלה, מגיעים לנקודה שבה רוצים להטיל את העוגן כשהסירה מול הרוח, מטילים את העוגן לצד של המפנה שממנו רוצים לצאת ומתחילים לשחרר חבל תוך כדי חתירה אחורה. אחרי שחרור החבל וחתירה אחורה, בודקים אם העוגן נתפס על ידי משיכה בחבל העוגן וקושרים.
 
עגינה בהפלגה – מפליגים בקדמית חדה וכשרוצים להטיל את העוגן עולים מול הרוח ומנפנפים מפרשים עד עצירת הסירה. מטילים את העוגן לצד של המפנה שממנו רוצים לצאת ועושים 2 ליפופים על הזקף, דוחפים את הראשי אל מעל לרוח ומתחילים לשחרר חבל בצורה מבוקרת. בשלב זה הסירה תזוז אחורה וההגה יפעל בצורה הפוכה. בודקים אם העוגן נתפס וקושרים. מומלץ להפיל חלוץ במהלך העגינה כי הנפנופים קורעים אותו.
 
יציאה מעגינה – מתחילים למשוך את העוגן וכשהעוגן כמעט ניצב הולכים איתו לדופן של המפנה שממנו נרצה לצאת. נותנים משיכה כדי לנתקו מהקרקע, מרימים אותו לסירה ומכינים להטלה.
 
עוגן נגרר (לא נתפס)
מזהים - על ידי רעידות בחבל העוגן כשמושכים אותו, חבל העוגן כל הזמן מתוח, הסירה לא מול הרוח, הסירה נסחפת.
פתרון – שחרור עוד חבל עוגן ואם לא עוזר, אז לעגון במקום אחר.
 
עוגן נתקע- (אי אפשר לשחררו מהקרקעית) –
פתרון –
א.     קשירת החבל למשוט/רומפל ומשיכה – יותר נוח למשוך ככה.
ב.     חיבור גלגלאות ראשי לחבל העוגן ומשיכה.
ג.       התרחקות מהעוגן וחתירה אל כיוון העוגן במטרה לתת לו "מכה" לכיוון השני ולשחררו.
ד.      חתירה בסיבובים כשהעוגן מתוח במטרה לסובבו ולהחליש את האחיזה שלו בקרקעית.
ה.     מעבר של כל האנשים לחרטום, קשירת העוגן מתוח, מעבר של כל האנשים לירכתיים – שיטה זו מנסה להרים את העוגן על ידי משקל האנשים.
 

פרסם כתבה »