zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: "וְחַג שָׁבֻעת תַּעֲשֶׂה לְךָ"

תמונה קטנה "וְחַג שָׁבֻעת תַּעֲשֶׂה לְךָ" פורסם על ידי "צופים ברשת"
בתאריך 1/6/2006
בכתבה זו צפו 4610 גולשים

 

שהחיינו והגיענו לזמן הזה!

 

יחד כל ישראל חוגגים בימים אלו את חג השבועות, חג מתן תורה, חג המציין את סוף תקופת האבל של ספירת העומר, כולם מכירים את מנהג ספירת "לוח הגומר", אותה ספירה בבית הספר אשר סופרת את הימים שנותרו עד לחופש הגדול המיוחל כל כך.

דמיינו לעצמכם אדם היודע כי בעוד חודשיים ימים מתוכנן לו מפגש עם המלך של מדינתו, ומטרת המפגש הינה להעניק לו אזרחות בממלכה, והרי שהוא משתוקק לרגע נשגב זה, הוא מכין עצמו, מכין ביתו, מתלבש כראוי, שומר על עצמו וגאה במי שהוא אשר הביא אותו עד למעמד זה בו הוא ניצב לפני אותו מלך של מדינתו וזוכה להיות נתין בממלכתו.

 

 

וכך גם אצלנו, ספרנו ארבעים ותשעה ימים אשר עלינו לאט לאט, הכל במטרה אחת – לטפס מעלה מעלה, צעד אחר צעד, יום אחר יום בכמיהה לקראת חג השבועות – הוא חג מתן תורה, החג בו מלך מלכי המלכים, הקב"ה נותן לנו את התורה. את הבסיס ליהדותנו - ע"פ חישוב בהסתמך על הכתובים מאמינים כי החודש בו ניתנה התורה במעמד הר סיני הוא חודש סיוון וביום השישי הייתה ההתגלות. מכאן ו' בסיוון חג השבועות הוא חג מתן תורה. "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ויחנו-נגד-ההר". (שמות י"ט)

ומכאן משמעותו של החג, שָבוּעוֹת,  מקור שם החג מכיוון שהוא חל בדיוק שבעה שבועות מהיום השני של חג הפסח, התייחסות לכך אנו מוצאים בתורה, בספר ויקרא: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה".  חג השבועות יונק את מהותו מחג הפסח, שכן בחג הפסח אלוהים גאל את העם היהודי גאולה פיזית מעבדותם של בני ישראל במצרים אך השלים את תהליך הגאולה רק בחג השבועות, שכן ביום הזה אלוהים נתן את התורה לבני ישראל (במעמד הר סיני) בכדי לשמור על ערכי מוסר וחברה נעלים ובכך גאל את העם מבחינה רוחנית. לכן, חג השבועות נקרא גם חג מתן תורה.

 

 

חג השבועות הוא אחד החגים הקדומים ביותר ביהדות והוא אחד משלושת הרגלים שהם שלושת החגים החשובים היותר ליהדות. פסח, שבועות , וסוכות. חג השבועות הינו השני משלושת הרגלים (רגל = פעם) מאחר ומתחילים לספור את החגים מפסח (ראש השנה ע"פ התורה) .

שם נוסף המוכר לחג השבועות השגור בפי כל הוא חג הביכורים, שכן בימי בית המקדש בני ישראל, שהיו חקלאים , היו עולים לרגל לבית המקדש בירושלים. בשבועות  הביאו עימם את ביכורי פירותיהם ( הפרות הראשונים שהבשילו ביכורים מלשון בכור) לפי המסורת הביאו בכורים משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. את הביכורים שמו בטנא, העשירים בטנא של כסף וזהב והעניים בסלי נצרים של ערבה קלופה. בראש ההולכים היה צועד שור, קרניו מצופות זהב ועטרה של זית על ראשו.  את העולים לרגל קיבלו תושבי ירושלים בברכה וליוו אותם בדרכם לבית המקדש.  " ולקחת מראשית כל פרי הדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם".

 

לאחר חורבן בית המקדש אין מקיימים יותר את מצוות הבאת הביכורים. הישוב היהודי החדש בארץ ישראל החל במסורת חדשה של קיום טקס הבאת ביכורים . הטקסים מתרחשים בעיקר בקיבוצים, מושבים וכן בגני הילדים ובבתי הספר. הילדים לובשים לבן, לראשם זרי פרחים  ובידם טנא מקושט .

 

 

חשוב שנסביר את אחד מסימני ההיכר הבולטים של החג: לאכול בחג השבועות מאכלים חלביים.

ראשי התיבות מחלב:  " וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם"
סכום האותיות ח-ל-ב בגימטרייא  2+30+8=40, כנגד 40 יום שעשה משה בהר סיני   ויבוא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה." (שמות,  כ"ד) " סכום האותיות למילים דבש וחלב בגימטרייא הן 613 כמספר תרי"ג מצוות שבתורה.

במעמד הר סיני ניתנה התורה ביום ו' בסיוון ובה כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו", ומכאן נצטוו ישראל להפריד בין בשר לחלב. מאחר ולא היו להם כלים כשרים הם החליטו לאכול באותו יום  רק דברי חלב המנהג לאכול מאכלים חלביים השתמר עד היום.

 

 

בחג השבועות נקרא את מגילת רות. לפי המסורת דוד המלך שהינו נינה של רות  נולד ומת בשבועות. יש הנוהגים לעלות להר ציון ולהדליק לזכרו נרות.  "כי אל אשר תלכי אל ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהייך אלוהי"  (מגילת רות, א').  המגילה מספרת על רות המואביה אשר הגיעה עם נעמי חמותה לארץ ישראל חסרות כל, וזוכות למעשים של חסד. בעקבות נישואיה עם בועז משבט יהודה נולדו להם ילדים, והנין שלהם הינו דוד המלך. כמו שעם ישראל קיבל על עצמו את התורה במעמד הר סיני והסכים למלא את כל המצוות, כך גם רות המואבייה החליטה להתגייר ולקיים את כל המצוות.

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה