zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » כתבה: בטיחות החניכים בידינו!

תמונה קטנה בטיחות החניכים בידינו! פורסם על ידי נדב שמגר
בתאריך 1/9/2008
בכתבה זו צפו 4644 גולשים

 
כמו כל פתיחה, גם תחילת שנת הפעילות בשבט הצופים מלווה בהתלהבות רבה מצד כל חניכי השבט, התלהבות אשר משאירה את תשומת הלב והחשיבה הבטיחותית בצד. בין המתלהבים ניתן למצוא גם את חניכי השכבות הצעירות בכלל וחניכי שכבה ד' בפרט העושים דרכם לראשונה יחד עם הילדים הגדולים לפעולה בשבט הצופים. במרוצת השנים ניתנה התייחסות רבה לעובדה כי רבים הם הילדים הנפגעים בדרכם מהבית לבית הספר ובחזרה. בעניין זה אין בית הספר שונה משבט הצופים. את הדעת אמנם יש לתת במיוחד לחניכי השכבות הצעירות אך דווקא בגלל שאין מספיק תשומת לב בשכבות הבוגרות יותר (ז'-ח') חשוב לשים לב לכל השכבות כל אחת לפי הגישה הרצויה ביותר עבורה.

מי שיכול יותר מכולם לתת את הדעת לעניין זה הוא לא אחר מאשר מדריך הקבוצה. אותו מדריך הלומד להכיר כל חניך, יודע מהיכן באים החניכים וכיצד הם עושים את דרכם ומה קורה במהלך הדרך לשבט ובחזרה. האם החניכים בוחרים בדרך בטיחותית, כלומר דרך שיש בה פחות נקודות בהם חוצים מעברי חצייה? ואולי בכלל מומלץ לארגן הליכה קבוצתית של מספר חניכים בליווי חבר שכב"ג?
 
אחת הבעיות הנפוצות במסגרות החינוך ובהם סניפי תנועות הנוער הם השעות בהם החניכים עושים דרכם לפעילות ובפרט השעות בהן הפעילות מתחילה או הסתיימה והחניכים נמצאים מרוכזים בכניסה לשבט כגון בעת ההמתנה לאיסוף על ידי ההורים המגיעים עם רכבים פרטיים. בטח יצא לכם כבר לראות לא מעט פעמים המולה רבה של חניכים קטנים היורדים מרכבי הוריהם בכוחות עצמם והולכים בין רכבים אחרים על הכביש על מנת להגיע לשער הכניסה לשבט. אך האם מישהו נותן את הדעת לכך שלא תמיד ניתן לראות חניך שכבה ד' המסתובב לו בין עשרות המכוניות של ההורים? ומה קורה בעת ההמתנה להורים לאחר שעות הפעילות? האם החניכים מסתובבים להם ברחוב קרוב למדרכה? האם הם מוצאים עצמם משחקים בכדור שהביאו מהבית ושיכול חו"ח להתגלגל לו לכביש? האם לא כדאי לקבל החלטה על צורה מסודרת של כניסת רכבים לאזור הקרוב לשבט ועל נוכחות שכב"גיסט עם החניכים הממתינים להורים?
 
אם זה לא מספיק הרי שבשבועות הקרובים שעות סיום הפעילות יגלשו לשעות החשכה, וכאן נוכל לצפות לבעיות נוספות. האם הרחוב מואר מספיק? האם הנהגים יכולים לראות את חניכי השבט בשטחי איסוף ופיזור? ולאלו ההולכים ברגל הביתה, האם הם יודעים את הדרך הבטוחה, האם הם יודעים כיצד לחצות כביש, האם הם בכלל לובשים בגדים הנראים דיים בלילה וכן הלאה...
 
נכון שהדבר החשוב ביותר להורים הוא הילדים שלהם אבל לא תמיד הם מצליחים במשימה או בכלל ערים לבעיות הבטיחותיות שבנושאים אלו. כאן תפקיד השכבה הבוגרת בא לידי פעולה, ולא מתוך התנשאות או התיימרות כלפי ההורים אלא מתוך שותפות למשימה של קבלה והחזרת החניכים בריאים ושלמים לביתם. אנו יכולים לשוחח עם החניכים על הנושא, להזכיר להם הוראות בטיחות כגון חובת חגורה ברכב, הליכה מימין לדרך על המדרכה בלבד, אופן חציית כבישים, ירידה מרכב רק מצידו הימני (או זה שאינו פונה לכביש אלא למדרכה), שימוש במחזירי אור, המנעות מהליכה מאחורי רכב וכן הלאה.
 
לא, בכתבה זו המטרה אינה לגרום לכם לראות רק שחורות. אבל אם תחשבו על העניין והוא יהיה בראש מעיינכם, הסיכויים שחניך בשבט יפגע בתאונת דרכים בדרך או בקרבת השבט יקטן וזאת כיוון שמישהו לקח ברצינות את הנושא והחליט לבחון את כל האפשרויות והמצבים השונים בהם יכולים להפגע החניכים ולכל בעיה הוצגה ויושמה לה הצעה לפתרון. הדרכים הינן מגוונות ואחרי הכל אתם יכולים להחליט איך הדברים יתנהלו. המרכז של השבט אינו יכול תמיד לעשות הכל אבל אם המודעות תהיה שרויה בכולנו ובמיוחד במדריכים המלווים את החניכים לאורך השנה בימי הפעילות הרי שכולנו נפיק מכך את המרב. ואם אתם מוצאים בעיה שאינכם יכולים לתת לה מענה, פנו למרכז השבט או אפילו לראש השבט ולבטח הם יצליחו לסייע לכם בעניין. הבטיחות בדרכים לא צריכה להיות רק כשיוצאים לטיול אחרי הכל רוב התאונות מתרחשות דווקא קרוב לבית...
 
בברכת שנת פעילות פורייה אך בטוחה יותר מכל!
ואם יש לכם המלצות או הערות משלכם לנושא זה, נשמח אם תוסיפו.
 

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה