zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: פרשת השבוע: "משפטים"

תמונה קטנה פרשת השבוע: "משפטים" פורסם על ידי עדת הצופים
בתאריך 22/2/2006
בכתבה זו צפו 2610 גולשים
        

 

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

(שמות כא', א' - למעבר לפרשה, לחצו כאן)

 

 

במילים אלו בדיוק פותחת התורה את פרשת השבוע, אך לפני שנבקש לברר פרטים אודות ההצהרה הזו עלינו להסביר עניין אחד: עפ"י ספר דברים, (ו', כ') אנו למדים כי ישנם שלושה סוגים של מצוות שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני:

 

הסוג הראשון נקרא בשם: "חוקים"

- אלו המצוות שאין להם הסבר והגיון שאנו כבני אדם מסוגלים להבין.

כגון: מצוות "פרה אדומה", או איסור לבישת "שעטנז". שהרי לולא ציווי התורה לא היה השכל הישר מחייב כלל קיום דברים אלו, וקיומם הוא רק מאחר ש:"חוקה חקקתי גזירה גזרתי". אלו הן גם מצוות המוכרות בשם "הלכה למשה מסיני"

 

הסוג השני של המצוות נקרא בשם: "עדות"

- אלו המצוות המהוות סמלים לאירועים ולעניינים מסוימים. יש להן מקום בהגיון האדם, אבל עם זאת, גם כאן לולא ציווי התורה לא היינו מחוייבים לקיימן, כגון שמירת שבת ומועדים, תפילין, ציצית וכדומה.

 

ואלו הסוג השלישי של המצוות נקרא בשם: "משפטים"

 - אלו הן המצוות ששכל האדם מצד עצמו מחייב לקיימן, הן מובנות לגבי סיבת הצורך בהם, הן פשוטות והגיוניות. כגון: לא תרצח, לא תגנוב, כיבוד אב ואם וכדומה.

 

                                                

 

עתה משביארנו נקודה זו נוכל לגשת להבנת פרשת השבוע:
שבוע שעבר קראנו את פרשת יתרו – פרשה אשר עסקה במעמד הר סיני וקבלת התורה. בפרשה ההיא גם קראנו את עשרת הדיברות.
אולם השבוע אחרי המעמד הכל כך מיוחד שסופר עליו שבוע שעבר, פרשתנו, פרשת משפטים, מתחילה לפרט מצוות שניתנו בהר סיני לפי הפרוט ובסדר הבא:



בתחילה אנו רואים חוקים חברתיים המתאימים להגדרה "משפטים" (למשל דיני עבדות, דיני פיצויים, דיני מוסר וכו'), בהמשך אנו רואים חוקי "עדות" (שלושה רגלים, שנת שמיטה וכו') ולבסוף את אשרור הברית בין ישראל להקב"ה ועליית משה להר סיני.

 

ונשאלת השאלה הכי פשוטה, הרי ידוע לכולנו שיש טעם וסיבה לכל דבר שנכתב בספר התורה. אין ולו אות אחת שנכתבה לסתם, ניתן להעמיק שוב ושוב וללמוד עוד ועוד, אך שאלתנו הינה לפשוטם של הכתובים:

-         מדוע הוחלט להתחיל דווקא בחוקים שהם בגדר "משפטים"?

 

התשובה לכך ברורה: איזו מן חברה יכולה לעלות למדרגות של הגשמה מעבר למה שמובן לשכלו של האדם כשלב ראשון, איך אפשר לבקש מהחברה לקבל את התחום הנשגב של מעבר לגשמיות אם אין לחברה את חוקי המוסר הבסיסיים, אותם חוקים אשר אומרים לנו לאיזו חברה הגענו,

יש חברות בעולם בהם אין איסור על ניאוף, אלימות מילולית ופיזית – אלא הדבר מקובל כדרך חיים, ואני אומר: לפי המקובל והנהוג בחברה אנו יכולים לשפוט אותה.



לפני מספר שבועות שמעתי הרצאה של עמותה בשם "הדרך אל האושר", אשר שמה לה למטרה לקדם ערכים שנבחרו על ידם, כאשר המטרה הינה להביא אנשים למצב של אושר ולמנוע את האלימות הגואה. הם מצליחים להיכנס למקומות בהם נכשלו אחרים, מקומות שאור התורה לא חדר פנימה עדיין... והכל ביוזמה התנדבותית מבורכת. הם "משווקים" סט של 21 כללים שאותם יש לקיים כדרך קבע ליצירת חיים של אושר


אבל כשמסתכלים מקרוב על הערכים שהם בחרו – הרי אנו רואים כי מישהו כבר הקדים אותם. במעמד הר סיני קיבלנו את החוקים הללו, את אותם המשפטים הבסיסיים שמנחים אותנו לאיזו חברה אנו שואפים, הקביעה לגבי מהי המדיניות החברתית האולטימטיבית.

התורה איננה סתם עוד סיפור מקראי מחד, ומאידך היא איננה רק אוסף של חוקים ומצוות – ספר התורה מכיל בתוכו את הסוד לאורח החיים המושלם.

גם אם קשה לנו לעסוק ולהעמיק בדברי תורה, הרי שגם מעיון בסיסי על מה שנקרא "פשט" אנו יכולים למצוא את החוקים הסוציאליים שאם נדבוק בהם או לפחות נשאף לקיימם – נצליח יחד להקים חברה שיש בה אושר,

 

כל אחד ברמתו שלו צריך לשאוף לאותה השלמות הנשגבת ולשם כך אתן דוגמא:
על פי חוקי התורה חלה החובה לתת את היחס הראויי "לגר הגר בתוככם", שאם נשווה את זה לחיי היום יום שלנו  הרי שבדיוק לפני שבוע דיברנו על מצבם של העובדים הזרים בישראל, על היחס המשפיל לו הם זוכים לעיתים מרשויות האכיפה, והרי שגם אם יש צורך בגירושם, הרי שהם בחזקת גרים, יש להם זכויות, יש להתייחס אליהם בכבוד, ואת כל זה לא אני אמרתי אלא כי אם דברי התורה, אותה תורה שלעמנו יש זכות בלעדית עליה ועלינו חלה החובה להצדיק זכות זו.


בתקווה שנוכל כולנו להפיק מהתורה את המרב, ואל לנו לחשוש, אין סיבה לקפוץ ישר למים העמוקים של הנשגב מהבנתנו. הבה נתחיל מאותם "משפטים", אותם חוקים בסיסיים המושתתים על שכל הישר וזאת למען חברה טובה וצודקת יותר.

 

 

שבת שלום!

 

 

                      

 

 

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה