zofim.org.il
  
 


 
שבט ערבה
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט ערבה » ארכיון הכתבות » כתבה: מחנה שכב"ג 2008! היה ענק!

תמונת מגזין מחנה שכב"ג 2008! היה ענק! פורסם על ידי אנה צוקרמן
בתאריך 21/2/2008
בכתבה זו צפו 2530 גולשים
נכתב במקור על-ידי אנה צוקרמן
 

קליפורניה. תחשבו שניה..מה עולה לראש? שמש. חום. לוס אנג'לס. הוליווד. סלבריטי. חוף. כן, כן, אבל נחשו שוב. כי לי עולה לראש מחנה שכב"ג 2008. ניסיתי לחשוב על מילה  כדי לתאר את המחנה הזה, ולא מצאתי אחת טובה מספיק. זה היה אדיר. זה היה מצחיק. זאת הייתה חווייה שאף אחד מאיתנו, אפילו יונתן הישנוני, לא ישכח אותה.

למרות שזה היו רק ארבעה ימים, שכמעט יומיים מהם היינו בטיסות, עברנו מלא ביחד. אנחנו שבט קטן, אך באנו עם המון מורל, עם גלימות ועם גרון מוכן ומזומן (למורלים כמובן!).

השתתפנו  בפעולות מגניבות, רקדנו בערב צבבה (נו, עשיתם לי כבר קשר מוט?), צרחנו במסדרים, בנינו מגן דוד ענק, הזענו בכדורגל ועשינו פרצופים לתוך המצלמה. וכל הזמן צחקנו. זה היה כל כך כיף להסתובב במחנה, לפגוש חברים שגרים אלפי קילומטרים מפה.

 ואני לא יודעת על כל השאר, אבל הכי נהנתי פשוט לשכב על הדשא הענק ההוא ולהתבונן על השמים הכחולים (גם איבי נהנתה-היא התעסקה בפוטוסינתזה). זאת היתה חוויה פשוט בלתי נשכחת, כל המחנה הזה, מהטיסה ועד למסדר הסיום בערב האחרון.

 אך היה גם משהו טיפה עצוב בערב האחרון הזה. צרחנו וקפצנו, אבל אפילו כשעשינו מעגל ענק וצרחנו "שמיניסטים, שמיניסטים", ידענו שזה המחנה שכב"ג האחרון שלנו. אבל למרות המחשבה הזאת, הייתי גאה להיות חלק מהדבר האדיר הזה שנקרא צופים, גאה שאנחנו הפכנו לחלק בלתי נשכח של הצופים,  כמו שהצופים הפכו לחלק בלתי נשכח אצלנו.

רציתי גם לשאול את גיתית מה היא הרגישה, אך כל מה שיכולתי להוציא ממנה היה "אנ..לא..יכו..ל.בר." כנראה שגם היא צרחה את נשמתה שם, בקליפוניה.

קליפורניה ושבט ערבה הפך לסיפור אהבה. מה לעשות, ככה זה שכל כך כיף למשך 72 שעות.

פלא שאנחנו כבר מתגעגעים?

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה