zofim.org.il
  
 


 
דף הבית » ארכיון הכתבות » כתבה: פרשת השבוע: "עקב"

תמונה קטנה פרשת השבוע: "עקב" פורסם על ידי נדב שמגר - העדה
בתאריך 5/8/2004
בכתבה זו צפו 3677 גולשים

השבוע יקראו בבתי הכנסת את פרשת עקב, וביקשתי להתעכב מעט על מילה אחת בפתיחת  הפרשה שעיקרה יכול להיות רלוונטי לכל אחד ואחת מאיתנו...

 

כאשר אדם רוצה לאמת הבטחה שקיבל, יבקש לקבלה בכתב, "שחור על גבי לבן" אחרת מה מבטיח את קיומה? שכן יבוא למחרת ויבקש שקיימה והלה יאמר לו: "תוכיח כי הבטחתי..." בפרשה הנקראת השבוע בבתי הכנסת אנו חוזרים ומקבלים את ההבטחה בכתב:

 

 

את תחילת הפסוקים נוכל לקרא כפשוטם: לשמוע, לשמור ולעשות ובתמורה נקבל את קיום ההבטחה... אך אם נבקש להתעמק ואפילו במעט במילים נצליח לבאר את משמעות ההבטחה .

 

...מכירים את המצב בו אדם מסנן את מה שהוא שומע? לעיתים שומעים רק את מה שאנו באמת רוצים לשמוע. כאשר באים אלינו בתשבחות ואמירת דברים חיוביים אנו נשמח לשומעם אך כאשר באים אלינו בתוכחה אנו מעדיפים להוריד פרופיל.

 

את פתיחת הפרשה  יכול היה לכתוב במילים "והיה כי תשמעון" או כל ניסוח אחר,
אך אנו יודעים כי מאחורי כל מילה בתורה עומד לו עולם ומלואו.
ולכן בדיוק לעניין זה ביאר רש"י, רד"ק ואחרים את משמעון המילים הפותחות: "עקב תשמעון".

 

אותו עקב, כחלק האחורי של הנעל מתקשר לשני נקודות עיקריות שעיקרן:

 "מצוות שאדם דש בעקביו"

 

כאמירה וכביטוי לאותן דברים אשר אינם נמצאים בראש סדר מעיינינו, תמיד יש לנו דברים חשובים הלוקחים לנו את מרב המאמץ הנפשי והפיזי. אנו משקיעים בהם את הזמן וכן בשקט בשקט אנו לא שמים לב ומזניחים את אותם העניינים הקטנים אשר לכאורה נראים כשוליים.

כך גם באותן מצוות שאיננו מקדישים להם את תשומת ליבנו.

 

אינני כותב שורות אלו רק לחובשי הכיפות שכן כל אחד מאיתנו מקיים מצוות

בין אם רצונו בכך ובין אם הוא לא לב לכך שכן לרוב הם דומים לערכי מוסר שאנו מחנכים:

למשל: כאשר אנו מבקשים שלא להטעות אחרים  - כמצוות "לפני עיוור לא תיתן מכשול"

או את הכבוד, היחס והעזרה שאנו נותנים להורים - כמצוות כיבוד הורים,

או אפילו הפעילות בשבט למטרת איסוף כספים למען הנזקקים - כמצוות הצדקה,

וכך אפשר להמשיך בלי סוף...

 

ובחזרה לעניינינו - כוונת ההסבר הראשוני לכך שאנו לעיתים לא שמים לב לאותן מצוות שלכאורה נראות לנו שוליות או לא באותה דרגת חשיבות כדברים אחרים.
וכך ב"פתיח" לפרשה אנו מתבקשים לשמוע ולהפנים את אותם הדברים השוליים,

נשמור ונקיים אותם כהתחייבות מצידנו.

 

ביאור שני שמצאנו לביטוי "מצוות שאדם דש בעקביו" לעניין "עקב תשמעון" הוא, מצוות שאדם מקיים על-ידי כך שהוא משתמש בעקביו - דהיינו, משקיע בקיומן מאמץ גופני. הרי שאותם הדברים שאנו עושים תוך מאמץ לבסוף אנו מקבלים באמת את ההרגשה של הסיפוק,

 

קיבלת דבר בחינם? כנראה שלא באמת קיבלת, הרי שום דבר אינו ניתן בחינם...  המתנות שמקבלים כך סתם בפרסומים בעיתונים - כל בר דעת יודע כי חשוב ואף כדאי לקרא היטב את הכתוב בשורות הקטנות. את השכר האמיתי נקבל רק אם נעבוד בשבילו.

כך גם אצלנו! הקב"ה מבקש מאיתנו להשקיע ואפילו במעט בקיומם של אותן מצוות המצריכות את המאמץ הפיזי - להתפנות לאותו זקן המבקש את עזרתנו לחצות את הכביש ואפילו כשזה לא בדרך שלנו, את אותו אדם הנתקע בדרך עם מכוניתו ואנו עוצרים לסייע אפילו שזה מעקב אותנו בנסיעתנו...

 

מרגישים נהדר לאחר נתינת העזרה לא? אפילו עד כדי כך שלא רוצים לקבל תמורה. ומתוך כך שנשקיע מעט בדברים השוליים - לבסוף ניווכח שאנו נשקיע גם בדברים הגדולים והכבדים.

 

טוב לדבר על הרגשה אישית אך בל נשכח כי זוהי גם הבטחה חד משמעית ודו כיוונית:

"ושמר ה' אלוהיך לך, את-הברית ואת-החסד, אשר נשבע, לאבותיך. ואהבך, ובירכך והרבך; ובירך פרי-בטנך ופרי-אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך, שגר-אלפיך ועשתרות צאנך, על האדמה, אשר-נשבע לאבותיך לתת לך".

 

אבקש לסיים במשל  קצר ממדרש "אהל יעקב" לפסוק "ושמר ה'  אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך" (עקב ז-יב)

"...יש להבין מדוע צריך השם יתברך לשמור להם (ולנו) חסדי אבות, והרי אם הם בעצמם ישמעו וישמרו את המצוות, אינם זקוקים לזכות אבות, ויכולים לקבל שכר בזכות עצמם?

והעניין יוסבר על פי משל לאדם זקן אחד שהיה לו בן קטן, וחסך עבורו אלף זהובים. קרא האב לאחד מאוהביו ובקשו להיות אפוטרופוס לבנו לגדלו ולהשגיח על רכושו והיות מאוכלי שולחנו. וכן היה, לאחר שהאב נפטר לבית עולמו, לקח אותו ידי את בנו ומינה אותו להיות פקיד בבית מסחרו, ופסק לו שכר קצוב לשנה.

לאחר שעברו כמה שנים שמע הנער כי יש לו אצל בעל הבית שלו אלף זהובים בירושה שנשארה לו מאביו,ואמר בלבו למה לי להתייגע ולסמוך על שולחן אחרים? ניגש אליו הנער ואמר לו: תן לי את כספי ואתפרנס משלי בלי יגיעה. אמר לו בעל הבית: אם רצונך לקחת תוכל לקחת,אבל אם תשמע לעצתי,שמור לך את המעות ולא תיקח עתה מאומה,כי המעות יתבזבזו לך ותישאר ריק מכל וכל,לכן עדיף יותר שתתייגע באיזה עסק ומזה תאכל ותשבע,וכספך יהיה שמור אצלי כפי שהיה שמור עד היום, ובבוא העת יהיה לך את הכסף להשתמש בו לצרכי נישואין וקניית דירה וכו'.

והנמשל, אבותינו הפקידו אצל הקדוש ברוך הוא את זכותם שתהיה שמורה בעד בניהם אחריהם, ואם הוא, הקב"ה ייתן לנו את הירושה מיד, הלא נאכל אותה פרוטה פרוטה עד תום זכות האבות, לכן אמר "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה", ותתייגעו בעבודה, אז יהיה הרווח שלכם -  "ושמר ה’ אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך"

-         בברכה וציפייה שנמשיך בעשייה המבורכת.

 

 

                                                                                           ...שבת שלום!

פרסם כתבה »


תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה